נכבסים לבקרים מכנסיי.
על מכלול כיסיהם. נרקן
כל כיס, יתמלא ויתרוקן.
חליפות יתעתעו בי כיסיי,
ואין מעניין מה מקורות לו.
יסריח הוא את - אחיד ריחו.
וארנק הלב נרקן כל תאיו.
וכספת הנשמה אפסה תוכן.
יאיימו ציריו, ינעלו לחלדם.
עתים תגיע אחת. תחזר לי.
ותקרוץ. למצג ביש תיקים.
עתים סימנתי לאישה.
חזיתי דמיון להתכרבל.
תחלוק את שיח הגיגיי.
נחלוק מיטתי, מיניות לה.
הפושה מאת מוח עד לב,
תנקז אלי מוקד מותניים.
רגע ויתפרצו ביש מזרקה.
עדי ברירת המחדל. נקפלת הוויה.
אקחה אל חיקי. אחת, כבר דחיתי.
אתמסר אתמכר לה, אגיח גחמות.
מען לא תבייש אחריתי,
את תפארת ראשיתי.
|