|
מזויפת. מתחחת עד תחת.
מתנתקת. לאינה מתחברת.
תשקר היא. חששי תגובה,
לאמת אולי תזעזע. תירתע.
והיא צפויה. זגוגית שקופה.
וערכים איבדו מהות. והלב
נירקן תוכן הכל, למוסר אב.
"היי את" לה אמרתי. "גאוות
שנאתך העוינת. כבאהבה".
והיא תזייף. תדדה ותגמגם.
שכאילו, אבל לא! שקיפות
טומנת פח לבמת ביש רגע.
ואני לצלילות ביתי האוהבת.
המסלסלת קדימות רכות מבט.
תלטף סנטר לקרוב שפתיים.
תישק. ואישוניה אש עוצמת.
נושק אני לה לקטנה. ונזכר,
הן גם הגדולה כך התכרבלה.
לימי ילדותה נרככה לאהבה.
הלזו תגדל אהבתי הקטנה?
להינחם אולי. וגם אוכל זאת.
הן בתוחלת גילי לא אזדקק.
לזו המכה. אולי או לא אללי.
לככה אפרד. לזו הנילטפת.
לרקע קלעי במת בת תזדייף.
לתפארת סוף ה'פיי', תסיים.
27.05.10 |
|
|
ש: אם היית
יכולה לחיות
לנצח, האם היית
ולמה?
ת: אני לא
יכולה לחיות
לנצח, כי אסור
לנו לחיות לנצח,
כי אם היינו
אמורים לחיות
לנצח אז היינו
חיים לנצח, אבל
אנחנו לא יכולים
לחיות לנצח לכן
אני לא אחיה
לנצח.
מיס אלבמה
בתחרות היופי
בארה"ב 1994 |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.