עדה לוינסקי / בית |
חשקת לבלובי נטושה ומושלכת
חמדה שליביתי לשווא בחיקי
יבשה נתקשתה וכמשה כשלכת
ואין לי עוד בית, רק בית החזה
על עצם בריח סוגרות הצלעות
חוצני הצונן התנער מבוזה
בצלליו שלהבות חשוכות בוערות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|