|
עמדה ברחוב וקראה לי
ואני בדמותה לא מבחין
נגשה לקראתי וחבקה לי
נשקה ולטפה את לחיי.
-- --
שאלתי אותה מה הפשר
והיא צחקה בקול רם
אמרה שהספקתי לשכוח
מליל אמש ועד עתה.
-- --
אך שומו שמים נזכרתי
כי אין משקפי באפי
לכן לא הבחנתי בשושי
זו מאתמול, במיטתי.
|
|
|
תלשתי ריסים,
שמתי איפור
אל הבמה שלחתי
סיפור
הם לא הועלו
למרקע, בבירור
נזרקו אל הפח
בלי שניה של
הרהור
להוציא ת'תסכול
בקללות זה אסור
אז כוס על האמא
שלך, בקיצור
נטול הסבלנות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.