|
עבר הרבה זמן
כבר כמה שנים
השירים מעלים אבק
הרגעים מצטמצמים
מרגיש שהתגברתי
ככל שהתבגרתי
סלחתי לעצמי
על שלא התברגתי
וסלחתי לעצמי
על שבזמנו הרגשתי אשם
על לא עוול בכפי
הרגשתי אכזבה
מגזר הדין שאפילו לא נקרא
היית ועודך האהבה היחידה
היית ועודך לי החידה
רוחך מנשב על שערן הפזור
ההפסד הידוע מראש, המשחק המכור
כי כתר המלוכה על ראשך העטור
והתהילה שהעניק ליבי המסור
בעוכריהם של כל ניצני ההתחלות
לא מרווים צימאוני, לא עומדים בהשוואות
גם כשקרן אור תחדור את עורי החשוף
הרי אדם הנני ואינני עטוף
רחמים
אבי
גאל
אותי
ממנה |
|
|
מתוך בגרות
במתמטיקה
לוגית:
"הוכח
באינדוקציה, או
בכל דרך אחרת,
כי כל המקיים
נפש אחת כאילו
קיים גשר צר
מאוד."
תשובה:
"כל המקיים נפש
אחת, כאילו קיים
עולם ומלואו."
+
"כל העולם כולו
גשר צר מאוד."
---------------------
"כל המקיים נפש
אחת, כאילו קיים
גשר צר מאוד."
מ.ש.ל.
סמוראי בוף מצטט
מתוך הבגרות
במתמטיקה לוגית,
למרות שכתוב על
הטופס שאסור.
למה מה קרה?!
מדינת משטרה?! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.