|
שם כמו תו.
לאט נכתב. נושם את סך אותיותיו.
כמו תווים שנכתבים, אחרי מפתח הלידה
המנגינה בהם רודפת את הזהות האבודה.
לעיתים הוא סטקאטו, לפעמים מתארך
לעיתים הוא קם והולך.
המנגינה בו נוגעת בראשי אחרים
ורק אני שומעת את הצלילים המוכרים
כשהוא מוצא אותי. |
|
|
בדיחה
לשוביניסטים
ביניכם:
להוריד זבל זה
כמו ללכת
לגניקולוג, זה
מסריח , זה
לפעמים מפחיד,
ורק נשים עושות
את זה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.