ליה ברנד / מלודיה מאובקת |
הפצע יותר ברור. הנשמה מדממת על הפסנתר, הנגינה נאבקת, נשברת,
מתמוטטת לתוך הגוף. האצבעות נעות מעצמן, כותבות את השיברון על
הקלידים. ובסוף, כשאני מרוקנת וחסרת כל, אני מבינה סוף סוף כמה
כואב לי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|