היא מתחילה בהיסוס, בשקט, בלחישה מייבבת, וככל שעולה המנגינה,
הפצע יותר ברור. הנשמה מדממת על הפסנתר, הנגינה נאבקת, נשברת,
מתמוטטת לתוך הגוף. האצבעות נעות מעצמן, כותבות את השיברון על
הקלידים. ובסוף, כשאני מרוקנת וחסרת כל, אני מבינה סוף סוף כמה
כואב לי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
"לא"
גרפומן הסלוגנים
בתשובה לשאלה אם
הסלוגנים שלו
הולכים להשתפר
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.