|
מבעד לסדקי חלונות
הנפתחים לי כשיבש כבר הטל
ניבטים לי צללי דמותך
האופלת
ידך על לחיי רכה
ואני, בעודי מחכה
לא אמצא שוב את יד הצללים
לא אמצא נחמה במראה הסדוקה
שהשארת. |
|
|
טוב, תשמעו, לא
ממש מזיז לי אם
האינתיפדה תמשיך
עוד חמש עשרה
שנה וישלחו את
כולכם לעשות
תשעים יום
מילואים בעזה,
אני עתודאי
ובצבא יהיה לי
משרד, מזכירה
וקפה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.