דְּמוּתֵךְ נִשֵּאת עַל פְּנֵי סְפִינָה מִתְרַחֶקֶת
מִפְרָשֶיהָ צְלָלִים מוּרָדִים בְּמַיִם שְׁקֵטִים
כִּמְעַט נִרְדָּמִים
אֲנִי מַנִּיחַ אוֹתָךְ עַכְשָׁו עַל הַסִּפּוּן
עִם עוֹד כַּמָּה רְפָאִים
וְיָד מְנוֹפֶפֶת לַשָּׁלוֹם אֶל קַו הָאֹפֶק
פָּנַיִךְ מִטַּשְׁטְשִׁים בָּאוֹר הָרַךְ
כְּאִלּוּ שֻרְטְטוּ בְּצִבְעֵי־מַיִם
בְּמִכְחוֹל מִתְפָּרֵעַ
כְּבָר לֹא רוֹאִים אֶת הַקַּוִּים
אַךְ מַשֶּׁהוּ עוֹד קַיָּם בְּהֵחָבֵא
אֵיזֶה צֶבַע שֶׁנִּשְׁאַר מְרַחֵף בָּאֲוִיר
אֵיזֶה מַבָּע־פָּנִים נוֹשָׁן שֶׁעֲדַיִן מִתְעַקֵּשׁ
אַךְ גַּם הוּא כְּבָר הוֹלֵךְ וּמִתְעַמֵּם
וְאֵיךְ זֶה שֶׁסְּפִינָה כָּזוֹ
הוֹפֶכֶת לִהְיוֹת פִּתְאוֹם רַק כֶּתֶם עַל דַּף?
לֹא אוּכַל לְהַפְלִיג בָּהּ הַיּוֹם
גַּם אִם אֲנַסֶּה.