בַּחֲנוּת הָרִאשׁוֹנָה שֶׁעָבַרְתִּי דַּרְכָּה
עוֹד חָשַׁבְתִּי שֶׁזֶּה רַק מִקְרֶה
שֶׁהָעוֹבְדִים אוֹסְפִים אֶת הַתְּצוּגָה מִבַּחוּץ
וְהִמְשַׁכְתִּי הָלְאָה.
אֲבָל כְּשֶׁבַּחֲנוּת הַבָּאָה הָיְתָה הַדֶּלֶת נְעוּלָה
וְהָאִישׁ שֶׁיָּשַׁב בָּחוּץ אַף לֹא טָרַח לַעֲנוֹת לִי
הִתְחַוֵּר לִי בִּמְּהִירוּת
שֶׁכָּל חֲנוּת שֶׁאַגִּיעַ אֵלֶיהָ בַּדַּקּוֹת הַקְּרוֹבוֹת

תִּהְיֶה כְּבָר בִּלְתִּי רֶלֶוַנְטִית לְגַבַּי.
טִיַּלְתִּי בִּרְחוֹב הָחֲנוּיוֹת הַנִּנְעָלוֹת
אֵיכְשֶׁהוּ זֶה קוֹרֶה לָהֶן
מֻקְדָּם יוֹתֵר
מְאֻחָר יוֹתֵר
אֵין זֶה מְשַׁנֶּה דָּבָר לְמִי שֶׁזּוֹכֵר
אֶת  מַה שֶׁצָּרִיךְ לִזְכֹּר.
הֵן מַמְשִׁיכוֹת לְהִסָּגֵר.