עֵינַי נֶעֱצָמוֹת מֵעַצְמָן
כְּתָמִים מַבְהִיקִים מְסַמְּנִים אוֹתִי
אֲנִי מַחְלִיט שֶׁהֵם יִהְיוּ צְהֻבִּים
עוֹד מְעַט יַתְחִילוּ חַרְצִיּוֹת
לִפְרֹחַ בִּשְדוֹתַי
אֲנִי כִּמְעַט חוֹלֵם עַכְשָׁו
שָדֶה יָרֹק פּוֹרֵחַ
מִישֶׁהוּ דוֹבֵר אֵלָי
אֲבָל לֹא
עֲדַיִן לֹא
מַמָּשׁ מוּל הַבַּיִת רָאִיתִי אוֹתָן
הָיִיתִי כּוֹתֵב בְּאֶבֶן לוּ יָדַעְתִּי
הָיִיתִי מְצַיֵּר אֶת הַדְּמֻיּוֹת
הֵן כָּל-כָּךְ רוֹצוֹת לְשַׁקֵּר אוֹתִי
בְּפִרְחֵי חַרְצִיּוֹת
מַשֶּׁהוּ קוֹרֶה
רוֹאֶה עָלֵי כּוֹתֶרֶת מִתְפַּזְּרִים בָּרוּחַ
וַאֲנִי מְרַחֵף בָּהֶם.