בַּחוּץ מִתְקַבְּצִים קַרְחוֹנִים עֲצוּמִים
הוּא זָקוּק לְמַגָּפַיִם גְּדוֹלִים
שֶׁיַּשְׁאִירוּ עֲקֵבוֹת בּוֹלְטִים
הַשֶּׁלֶג דְּאֶשְׁתָּקַד וְהַשֶּׁלֶג שֶׁל הַלַּיְלָה
צוֹנְחִים בּוֹ פְּתוֹתִים פְּתוֹתִים
צוֹפֶה בָּהֶם בַּחַלּוֹן הַיְּחִידִי שֶׁקַּיָּם בּוֹ
עָלָיו אָסוּר לְסַפֵּר
יֵשׁ שָׁם מִזְחֶלֶת עֲצוּבָה
אֵלֶיהָ רְתוּמִים הַכְּלָבִים
הֵם רוֹקְעִים עַכְשָׁו בְּרַגְלֵיהֶם בְּחֹסֶר סַבְלָנוּת
אֵד לְבַנְבַּן יוֹצֵא מִפִּיהֶם
עוֹד מְעַט הֵם יֵצְאוּ לַדֶּרֶךְ
בְּשָׁעוֹת שֶׁכָּאֵלּוּ אִישׁ מִמֵּילָא לֹא יִכָּנֵס לְכָאן

יוֹשֵׁב מוּל שֻׁלְחָן הָעֲבוֹדָה
הַכְּלָבִים מַבִּיטִים בּוֹ בְּתַחֲנוּנִים
אַךְ דַּעְתּוֹ אֵינָהּ נְתוּנָה לָהֶם
הַקֹּר הַמִּתְפָּרֵץ דֶּרֶךְ הַחַלּוֹן קָשֶׁה מִדַּי
מֻכְרָחִים לִסְגֹּר אוֹתוֹ
פִּתְאוֹם זֶה לֹא נִרְאֶה דָּחוּף כָּל כָּךְ
לָצֵאת לַדֶּרֶךְ
הַכְּלָבִים יַמְשִׁיכוּ לְחַכּוֹת.
גַּם הַקַּרְחוֹנִים.