אני תפוח נשכח שנפל הרחק מן העץ
ואיש אינו מבחין בקיומו או חסרונו
בשעה שכל היתר ממהרים במסלול חייהם
אני מונחת כאן לבדי על הקרקע
כמו מחכה שמישהו רק יאספני.

ובעודי מחכה אין לי אלא להביט מן הצד
על כל אלו החיים, חיים באמת.

[משולי הדרך אני רואה את כולם
אלו המחייכים אך באמתחתם רק אכזבה
מול אלו המרירים ולא יודעים כי זכו]

אני תפוח נשכח שנפל מן העץ
והתגלגל אל מורדות נטושים
בלי יכולת לשלוט בגורלו.

ומן החבטות במיני מכשולים ומדרכות,
עולה המרירות, בצד הדבש הניגר
אם מישהו אך יעצור להביט
ויבחין כי הדבש הוא דמי
הברק הינו בכיי
הבדידות מנת חלקי ופת לחמי
ואין זכר עוד לפרי
לטעמי האמיתי
לולא זכרתי כי נפלתי מן העץ
אפילו את היותי תפוח, לא הייתי מעלה על דעתי.