קיים פער בין איך שאנשים רואים אותי לבין מי שאני באמת
אני מנסה להיות אופטימית ולחשוב שהכל בסוף יסתדר
למה החלום והמציאות לא מתמזגים עבורי כעת?

מפחדת לאבד משהו שאינו שלי לתמיד
אז אני מוודא כל יום שהקשר הדוק
למרות שיש לי פצע שאינו מגליד
אני משקה אותו לעיתים באושר סדוק

נמאס לי לפסוע בשביליםמעורפלים
מדוע אני מתעלמת מסימנים על הקיר
מאתגרת את עצמי שאצלח מכשולים
ואז בוכה שאני פודה את המחיר

הבדידות אינה מרפה
היא מדברת מאי עמקי נשמתי
בוחנת אותי עד כמה הפעם אהיה חזקה
למה רק קושי יכול להוליד משהו אמיתי?