|
בתוך הלהבות
אתה תרקוד
כמו הסנה ברוח
אתה תבער ולא תכלה
כמו נר בודד
בתוך סופה
והיא תפרח
ולא תנבול
תכבה, תדלק ולא תקמול
לעד
האש
שבנשמת אפך
האזן כעת לשקט
ששולט
בלב התוהו
ואני
כמו
חולות הזמן
אלחש בו
את
שמך
אני אדע אותך
כמו סוד
נושב באפלה
ובלשון רכה
ובשפתי קטיפה
אטעם שוב את דמך
את לבך אלבש
ואתעטף בו
כמו בדגל
וכמו סכין בגב
כחוד התער
אבריק באפלה
חמת החלילים
תבכה כעת
יכו תופים בזעם
יפלו כגשם הפרחים
על האבן
הקרה
יכה מטח של יריות
אל מול
שורת קברי השיש
אל מול ברקים ורעמים
רכסי הרים
ונצח שמי התכלת
והם יצדיעו לי
בדום
ומועל יד
לובשי
שחור
ואש
אוחזי
פלדה
ודם
כל חיילי לבך |
|
|
"אין סוסים
שמדברים עברית"
קורין אלאל.
("האמת
בסלוגנים"
בהוצאת בוליביה
ושות', תהייה,
האם השיר הזה
התחיל בתור
סלוגן? נראה לנו
שכן.) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.