[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







כלבי אשמורת
/
הממותות

עוד מעט אני הולך להתקלח
אני אחפוף שיער ואסבן גוף
אני אעמוד בתוך זרם מים קרים דקות ארוכות
את עיניי אפקח אל השמיים
אל השקט המוחלט
אל ההיטהרות המוחלטת.



בקיץ הזה נפלו הממותות אחת-אחת
לתוך התחתונים שלי, לתוך הראש שלי,
לתוך המיטה והכרית שלי
לוחמי האור ניסו להגיד לי שהם עוד איתי
"רק תושיט יד", הן אמרו
ואני דחיתי ודחיתי בעצם אותי
כי לא היה לי אותי
ולא היה כוח וחשק לחפש
אך הדרך היא אור ירח.



יושב על רוגטקה
(מבוסס על שירו של אריק איינשטיין
יושב על הגדר)


יושב על הבליסטרה, רגל פה רגל שם
יושב על מאגר נשק, מזיין את העולם
שומע פיצוצים בכל מיני צבעים
מדמה לעצמי שאני סטלין

יושב על הגרעין, רגל פה רגל שם
יושב על האטום, גומר בתחתונים
שומע זעקות, יפות כמו מנגינות
מדמה לעצמי שאני אדולף

שתי ציפורים יושבות בצד
כיף להן ביחד
מאכילות זו את זו
מתאמנות בכנפיים

עוף, אטום,
פוצץ את השמיים
עוף והחרב מה שבא לך
רק אל תשכח לשבור כמה כנפיים
טוס לך

המלאכים שלי עזבו את הקן
צנחו מהשמיים ומתו
ואני אדם רגיל נשארתי בקן
מקווה מאוד שהכול יהיה בסדר

תמיד ידעתי שיבוא היום
ואיזה מנהיג אחד או שתיים או שלוש...
יתחרפן
אבל למרות זאת זה בא לי ככה פתאום...



איפה היית אז
כשטבעתי בבריכה
ואימא צחקה

איפה היית
כשנפלו שמיי התכלת
לתוך הגרון שלי
ואני השתעלתי והקאתי
הרבה שמיים
לתוך האסלה

איפה היו כל הילדים
כשקברו אותי בחול בחיים
והם הכניסו חול לפי,
נחיריי ואוזניי
ותחת עפעפיי

איפה היית אז
כשהיו לי הרבה חברים
ומכונית יפנית צמודה
ונחש שחור על הצוואר
אש בפה
ועיניים של חתול

איפה היית
כשלקחו אותי לבית-חולים
כי הייתי חולה
והורדמתי ונותחתי
וכרתו לי איבר
ושמו אותו בצנצנת
והיא מונחת בבית-קברות לאיברים כרותים

איפה שמו אותי
כשלקחו אותי
כל החיילים והאלים
לחזר אחר המכשפות
והיה לי טוב, והיה לי רע
והיה גם לא נורא

אבל לא היה
וכי היה או לא היה
והיה חלום
ולא היה אלא חלום
שחלמתי כמה שנים
ואולי אחד
ואולי שש
ואולי שבע
אולי שבע בריבוע
זה לא משנה

כי שמעתי עלייך טובות
ודפקתי הקופה
וצרחתי אני
אני ואני
דפקתי הקופה.



קר לי כל-כך בשמש
ארץ ענבים בתוך העיניים הכבדות שלי
ואם היה אפשר להפוך את הרחובות למרחבי החלקה על הקרח
להטמין את הראש בתוך השקט הקר של אלוהים
אני גידלתי שורשים
מחזיקים אותי חזק צמוד לקרקע
לא נותנים לזוז
ואני עוד מבקש לעוף
רק לא לאבד את הראש

ובתוך מיטתי אני נוזל סחי
גוש חרא בתוך דירה סגורה.



כשהשמש בעיניי והדלת פתוחה
רטייה ורגל מעץ
מעמעם את האור של השמש
קורת-גג של שיכר ובדידות מנוונת
אבל אני לא אבכה
כי אני הולך גם בתוך בוץ וגללים
לתוך המילים
בין שקיעה לזריחה ולשקיעה הלב זוחל
גם אם יזחל עידנים בסוף יגיע
גם אם ייפול לבורות בסוף ייחלץ.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
תמיד נראה לי
מוזר שבעיר שיש
בה ספארי צבי בר
מסתובב חופשי!




יוסי עמוס חזה
בשאילתה לראש
העיר.


תרומה לבמה




בבמה מאז 17/8/12 5:54
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
כלבי אשמורת

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה