|
בארבעה עשר באוגוסט אשתקד
היה עליי לדייק באושר, לומר:
הלחיצות שלו על דפנות הרחם גרמו לשפתיי
לשחרר אנחת רווחה שצלילה נשמע
עד קצהו של המסדרון; הבטן שלי כבר לא
הייתה אותו הדבר לאחריו - כמה חודשים
נותרתי מלאה בו; תפוחי הלחיים לא
הצליחו להפסיק להתמלא מחיוכי, בשעה
ששמורות עיני ביקשו להיעצם, שמוטת ידיים;
לא הייתי משנה בו דבר.
9/8/11 |
|
|
כל כך הרבה
סלוגנים יש על
42, אבל אף אחד
עדיין לא אמר את
האמת האיומה -
אין למספר הזה
שום משמעות. זה
סתם נסיון ארור
של דאגלוס אדאמס
להשאיר חותם על
האנושות! אני
אומר: די!
מספיק! דאגלוס
אדאמס מת, אנו
כבר לא צריכים
להיכנע לרשעות
שלו!
די ל42!
די! |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.