|
אני צועדת בנוף האורבני
נחה מספסל לספסל
אף אחד לא מכיר אותי
רק הציפורים המשוטטות
שחוזות בי הילה נסתרת
עוקבות אחריי
לפירור של בורקס שאשליך
כשאנוח על ספסל
בנוף האורבני.
קראתי ספר
של סופרת אפריקנית;
אצלה לצאלון
יש פרחים צהובים
ולאבא שלה - כנפיים.
כן.
נדמה לי כמעט שאני רואה אותה
ונדמה לי כמעט שאני חיה
אבל בלילה במיטה
העיניים
מתרוצצות לאורך שורות
ארוכות אינספור של ספר בלשי
מתורגם כדבעי
אני לא לוקחת כדורי שינה
זה מספיק.
|
|
|
המערכת, בתכלס,
הם חבר'ה
שנונים, אבל
כשזה מגיע
לקווים
אישיים...
-שפרירית,
גם אני רוצה.
("האמת
בסלוגנים")
תגובת מערכת:
פסים. פסים
אישיים. וכן,
אלפי הסלוגנים
שאת שולחת לא
מתקבלים, כי הם
לא. לא שנונים,
ולא אישיים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.