עד מתי תזרח השמש יום אחר יום
בדונג העלים אשר בכוורת הדבורים
מבשלים לנו מאכלים יום אחר יום
גדי בחלב אימו
הצרות נראות קטנות יום אחר יום
כשהשמש רודפת ירח
והיא מטיילת בשבילים של חלב יום אחר יום
בלילות ללא שינה בין נגיסת תפוח לאפרוח

אבל טוב לי, תודה לאל, טוב לי
לדעת את הסוד שבתוכי חבוי
מזמרת בוקר-ערב ציפור הנפש
דווקא כשנדמה שלא, היא מזכירה ש-כן

הם מסתגרים בבתים יום אחר יום
אני יוצא לנדודים בעולמות אחרים
בלילות קשתות רחבות יורדות נטויות מכוכבים
אני דואג שיהיה אוכל לגוזלים הקטנים

הם מסתגרים לי, וטוב לי ורע לי
מדי יום דברים נראים שונים
ימים הפוכים לא הגיוניים
ימים משונים, הם אמרו, ימים של מהפכות
ברדיו שיר ישן מאוד אבל גם חדש
יהיה מי שישמע אותו כמו ששמעתי את בילי הולידיי
הם כבר דואגים לתייק הכול למחברות לימוד בהיסטוריה
לאותו ילד וגם ילדה שיבואו עוד הרבה-הרבה זמן

שירים מתהפכים אצלי בצלחת
רק ככה אפשר לעשות מנייר - פרפר
לא מרגיש רעב, לא פחד
דווקא ב-של העובדה שאינני יודע מה יהיה מחר

כמה דמעות, כמה ייסורים
אני תמסח נטול מוח
ממצמץ בעיניי כנגד השמש
רגל פה, רגל שם, אני מאבד את גופי

שתי עובדות מנייר
רע וטוב, לתת ולקחת
זה פועל בכל הכיוונים
ידך הקטנה כה חיוורת, את עדיין ילדה
נגמר לי השיר ולא אמרתי מילה.