והשמיים זרועים כוכבים קפואים
גם כשאני הולך בלילה
ילדים צוחקים צחוק היסטרי,
כשנפתח לי הרוכסן במכנסיים
אני מהדק היטב את החגורה
הולך זקוף ומהר, חזה מתוח
חושב שבלילות כאלה הזאבים יוצאים לצוד,
גם אם הם חוזרים בידיים ריקות

אני הולך לטייל בשתיים בלילה
אני הולך לטייל ובדרך קונה סיגריות
במשך הלילה אני אלך לאיבוד שוב

אני חושב על הכדור הלבן
שתיתי בירה שחורה, אשתה קפה
אבל אני חושב על הכדור הלבן

הוא מפמפם בי מנוחה שאינני מוצא עוד בעצמי.

אזוק ברגליי למיטה
צריך לחרבן
האשכים שלי מכווצים
אני עיניים גדולות

כולם מזיינים אותה
אף אחד לא נשאר
כולם אוהבים אותה
אף אחד לא נשאר

אני שותה את העיניים שלי
אני אוכל את הנשמה שלי
"יש לי יום-יום חג
יש לי חג יום-יום
יש לי יום-יום חג
הללויה"

יש לי משקפיי-שמש כסופים
יש לי אקדח על המותן
השרוכים שלי פתוחים
אני מביט על אנשים עם נזק-מוחי
אצלי בעיניים

חבצלת השרון.

אם נותרה בך מחשבה
אל תנעל את הרגש שלך
אל תסגור את הדלתות בפניי
אתה הרי יודע, אני יכולה להציל אותך

וגם אם אתה שיכור, אני לא אירתע
אני אקשיב בשקט לכל מילה שלך
אני אספוג כל טענה

אתה הרי יודע, אני עוקבת אחריך
אני צריכה את החיים שלי
אז אל תבלע אותי

אין מוזיקה-טלוויזיה-מחשב
העולם עומד מלכת
תמיד ראית עצמך שורד במדבר
אדם לא יכול לחיות לגמרי לבד

נכתוב שיר רומנטי על פרחים בשלכת
על קרן-אור חיוורת
על ילדה יחפה שאת דרכה חיפשה
על שלג שמכסה את המדבר, תפוחים בין סלעים
ירח גדול כמו בלון חלב
נשיקה רטובה על המצח, תנוכי אוזניים
תוכי מקלל בטורקית
נהר שנשפך אל מים ובו חבצלות פורחות
בשעת שקיעה רק היא תשמע את השמש לוחשת
סחרור צבעים חם-קר של אודם סגול ואש

היא מונחת על סלע לבד
כפות רגליים משחקות במים
רוח קרה והכול ים
גלים מלטפים את הסלעים הקשים
באופק סירה קטנה, לבנה על רקע אודם השמיים
תפוח נגוס על מיץ ניגר מתפוח
עומק בעיניים
שלוות איברים מבורכת.