ואתה פוגע וחותך בבשרי החי,
עוד ועוד ועוד.
אני עומדת כפופה, בוכה בשקט.
עוד עלבון, עוד ניתוק, עוד סטירת לחי.
אמרת, אני אוהב אותך
אמרת, אני לא רוצה לפגוע בך
אמרת, אני לא אוהב לראות אותך בוכה
ומייד אחר כך אמרת
את לא חשובה לי מספיק בשביל..
ההמשך כבר לא רלוונטי.
את לא חשובה לי מספיק.
ומתישהו, אני נשברת,
עוברת ממותקפת לתוקפת
מפגועה לכועסת
וחותכת גם אני בבשר החי,
שלך הפעם.
אתה מתקפל, נעלב, מופתע,
ואני ישר רוצה לשכב מאחוריך
ולחבק את גבך, כמו שעשינו לפני כמה ימים
כשעוד אמרת שאתה אוהב, שאני חשובה
ולהגיד לך, אהוב שלי, לא התכוונתי.
לחבק אותך, ולבכות איתך ביחד, בשקט.
אהוב שלי, לא התכוונתי.