לתום טיפשותה תצפה אדישות.
למכביר תשוקתה תחשק פרגון.
אבוי לאחוריות תיזקף עוויתות:
גבולות סדר תבקש. ביש תמגר!

תסנגר היא טינופת. הבית ישן!
אין עיתות. הן תגדל היא ילדות.
מקום תחסר, רף מגירה וארון.
ואשפה תיערם, תקוטט תחרות.
ערימות צחנה, נחלת אי כביסה.

ילדות תילמדנה למורשת אימן.
אם לה כה מותר תבלגן מקומה,
אזי גם לן זה מותר. תתפלשנה
ביצות הלכלוך, ספרים ובגדים.
ביש כוסות מים תנקדנה זלזול.
ושולחן יקרוס עומסי ערימות.

"נכון ילדתך, תתפלש חרבונות.
כגר לא-תושב. תתמגר מגורים.
ותצהיר אהבה לביקורת עוולה.
אל מפתח ליבי, הנה לך הדרך:
הקא תוכך עת חוטמיך תחסום,
ובפיך תתמלא מרגליות אהבה!
תשקר כי: הן נקי, מריח וטעים!

לתשתית חוליים, תתחייב פירקך.

15.03.12