נועה ארליך / גן העדן שלי |
נגמרו הימים של בוקר בהיר
כבר מתחיל להיות קר כשהשעון מצלצל
וצריך שוב לקום, לעזאזל.
הפקקים לא נגמרים בכבישים
וכבר אין שמץ של טוב באנשים
ואם עוד ענן אחד יורד לאדמה
לא נראה דבר ותהיה כאן מהומה.
רק אתה נשארת כמו שאתה
הדבר הכי קרוב לגן עדן
כ"כ יפה וכ"כ רחוק ממני
אבל אני עוד מנסה להגיע לגן העדן שלי.
קווי הטלפון עמוסים
קרחוני הדמעות לא נמסים
ושוב השעון הארור מצלצל
וצריך לעזוב את גן העדן וללכת לעזאזל.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|