קיץ בסתיו על העיר
ציפורים משוגעות בוהות על העצים
יש ירושלים מתה ובוערת מבפנים
לפעמים אני נוגע ברחובות
על כיסא נדנדה יושבת גברת
משקיפה אל הרחוב ולא אומרת מילה
הילדים הורסים את הדשא במשחקים
אימהות צעירות משקשקות צרור מפתחות
החום עמוס כמו נוכח
מכסה את החדרים יחף ועירום
ארצות בוערות אצל אנשים אחרים
חדשות רצות ולי לא ממש אכפת
כבר דפקתי את המוח, נגחתי על דלתות שערים
מכין קפה בתחתונים, מוהל בחלב
לומד שוב את מהות הסבלנות
אלייך התגעגעתי מאוד
סלט חריף ובתוכו פרחים חמוצים
את הקירות צריך לצבוע בצבעים
הרחובות המזיעים לא נוגעים בשוטה על ההר
שנייה אחת בין טירוף לקושי,
בה אני משחק עם עצמי
בין הבורות לא יצאתי שלם,
אבל נשארתי חי
את יודעת שהמדינה משתמשת באזרחים לאינטרסים שלה
השאירו אותי מת בפנים ומלא חיים בחוץ
המחט זזה על סקלת הרדיו. |
