[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







דייב סגל
/
נשרים

הוא שאל אם בא לי לטייל איתו בצפון, לראות את הנשרים בגמלא
והוסיף גם שהוא מכיר צימר נחמד ורומנטי. לא שאלתי  עם מי ומתי
הוא היה בצימר הזה,  רק אמרתי  בסדר וחשבתי מה להגיד לחברים
שישאלו בפעם האלף למה אני ממשיכה להיסחב אחרי המעופף הזה.
הנה הוא מפנה את המשקפת למעלה. הלו הלו , הקן שלהם זה שם!
אני תוקעת לו מרפק בצלעות ומצביעה על נקיק מעבר לוואדי אבל הוא
מתעקש להביט  בשמיים. אוקיי, אני מביטה למעלה וגם רואה אותו,
כתם  זהוב חג בעצלתיים בתוך התכלת. הם יותר יפים כשהם עפים הוא
אומר  ולרגע מפנה מבטו הצידה כשטנדר חולף לידינו עם פגר פרה
מתנודד, רגליה זקורות הצידה, מתחננות. זה מהמושבים  הוא מסביר,
את הפרות שמתות מזקנה זורקים לנשרים. הוא שב להביט בשמים ואני
חושבת  רק על הפרות המסכנות שנחלבות  כל חייהן וסופן שבשרן
נתלש במקורות נשרים.
בארוחת הבוקר בצימר הוא סיפר שחלם שהוא מרחף כמו נשר בין
וואדיות והרים מול עמק ירוק והרים מושלגים באופק. היה לו  מבט
מצועף  בכחול העמוק של עיניו כאילו שהוא  שם , עדיין   מעופף
בחלומו. אולי הלילה תיקח אותי לעוף איתך, ביקשתי וקנאתי  בו כי
אני אף פעם לא מצליחה לאסוף יותר מקרעי חלומות פזורים ובטח לא
טיסות סולו כאלה.
בעלון  השמורה כתוב שהנשרים מונוגאמיים כל חייהם.   כל שנה
בעונת הרבייה  הם מחזרים  זה אחרי זו בקולות ומעופי ראווה.
הנקבה מטילה ביצה אחת באביב ושני בני הזוג  דוגרים ומטפלים
בגוזל. אני מקריאה לו את הטקסט אבל  מבטו שוב תקוע בשמים. הקן
שלהם זה שם  אני מנסה שוב ומצביעה אל מעבר לוואדי אבל הוא
מתחיל להסביר לי שאי אפשר לעקוב אחרי אצבע של אדם אחר,  שאני
צריכה להגיד לו שתי אצבעות ימינה מהשיח ואני שואלת איך תדע
איזה שיח והוא אומר תעזבי.
בערב על הכביש המתפתל בדרך מהשמורה לצימר  הוא שאל אם הייתי
קופצת לתהום כמו אנשי גמלא אם  הרומאים היו דוחקים גם אותי אל
הצוק. אמרתי  שהייתי מעדיפה להיכנע  ולהיות שפחה ברומא ולהקים
שם משפחה עם איזה עבד ועדיף אולי  גלדיאטור. הוא צחק ואמר
שהיה מעדיף לקפוץ מהמצוק. חפלה לנשרים, למה לא.
אתה יודע מה, אמרתי, מצדי אתה יכול לקפוץ מהמצוק עכשיו. הוא
נרתע והאט את הרכב ושאל  חנצ'וק מה קרה ואמרתי שאני רוצה
מונוגאמיה ולכל החיים, אני רוצה שתחזר אחרי  בעונת הרבייה
ורוצה גוזל באביב ושמצדי שיהיה ג'ינג'י כמו שהיית  לפני הקרחת
ושנטפל בו שנינו, ואגב ההריון עלי. בונוס. אתה לא חייב לשבת על
הביצה שלנו  ואפילו לא על הביצים שלך אם לא בא לך.
הוא עצר את הרכב ואמר בואי נצא נדבר. יצאנו והבטנו למטה אל
האורות  שטבלו בחשכת העמק. אוקיי הוא אמר וחיבק אותי  ופרשנו
כנפיים ועפנו.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני חושב
שהעובדה שבנאדם
לא יכול למצוץ
לעצמו היא הדרך
הטובה ביותר של
הטבע להוכיח לנו
שצריך לחיות
בזוגות.




-נחשו מי.


תגובת מערכת:
כנראה שאתה לא
מכיר את האנשים
הנכונים.

בזרקור
עדן מימן
עדן מימן

nobody becomes an
artist unless they
have to.



תרומה לבמה




בבמה מאז 24/11/12 12:55
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דייב סגל

© 1998-2014 זכויות שמורות לבמה חדשה