[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מומי מרקס
/
ה-עמדה 2

היא שמחה שהוא הלך להתקלח סוף-סוף. היא יכלה לראות שהוא התקלח,
למרות שכולו היה מכוסה ירוק ואדום. הוא כיסח את הדשא בגינה
לפני ביתו. הוא כיסח את הדשא יחף, וכפות רגליו היו ירוקות עד
מעל הקרסוליים. השמש האדימה את כתפיו, והוא ממש כמעט רץ עם
מכסחת הדשא. זה היה יכול להיות מאוד מצחיק לו הנסיבות היו
שונות, אבל ברור שמשהו עובר עליו. הוא איבד את כל משפחתו,
ולמרות שהניח לה ושוטט בבגדיי קאובוי עם מכונית קדילאק שמצא,
כנראה שבסוף הוא התחיל לעכל, זה התחיל לחלחל, הוא איבד את כל
משפחתו. אין פה זמן לרחמים מופרזים, רוב האנשים מתו, כמעט
כולם, וגם היא, פראן, איבדה את כל משפחתה... חוץ מהעובר
שברחמה. בעולם מלא גוויות כשהיא הייתה יכולה לשמוע את מכונת
הכתיבה שלו כשהוא כותב ממרחק 2 קילומטר, אין הרבה מקום
לסנטימנטליות. אבל משהו היה מצחיק בכל זאת, כי הוא לבש רק בגד
תחתון, מעין בגד ים, בצבע ירוק או כחול... קשה לי לזכור, והוא
היה נער, כמעט איש, די מלא, כמעט שמן, עם פנים עגולות ושמנות
ומשקפיים, זה לא בדיוק אל התשוקה והסקס היווני. הוא התקלח
מתישהו, אבל ברור שיצטרך להתקלח שוב. בדיוק כשהבחינה שהוא בעצם
בוכה היא קראה בשמו, והארולד התייפח, הפסיק לכסח את הדשא, ורץ
דרך הכניסה האחורית אל הבית. והיא אחריו.



ריטה מתה. לא ריטה הזמרת (תזכה לחיים ארוכים,) אלא ריטה שלי
אצלי, היא מתה בתוך השק השינה הכפול כשלארי יישן לצידה. היא
לקחה כדורים, אתם מבינים? אני לא יודע מה היא לקחה, אבל היא
לקחה הרבה כדורים. כדור להרגעה, כדור לשינה, כדור לעידוד... מה
עוד? היא הקיאה בתוך שק השינה כשלארי לצידה, חשה מצוקה וניסתה
לצאת ומתה תוך כמה רגעים מחנק, חנק מהקיא של עצמה. וכל אותו
הזמן לארי, שמתעב בכי וגם קיא, יישן לצידה, יישן טוב, מרגיש
טוב. והוא התעורר ויצא משק השינה ומהאוהל, עירום, השתין על חצי
מדינה שהייתה פרושה לפניו ממעלה ההר, חשב שזה יום נפלא, וזה
יום העצמאות האמריקאי, והאוויר מתוק, והציפורים, ואיזה כיף
וסבבה, וצריך להזדיין לשם תפארת הפטריוטיות.. אבל הוא הביט
באוהל וחשב לראות אותה כבר מחייכת את החיוך הקטן שלה, מוכנה
כמו תמיד לקבל אותו, אבל היא יישנה, כך חשב, והוא הביט על
זקפתו וניסה להתאפק, והחליט שלא, לא היום, וכמעט רץ עירום
לאוהל מרחק כמה צעדים - קומי, צריך לעשות...- אבל היא הייתה
מתה, הוא גילה שהיא מתה, וגילה איך. נחנקה ונאבקה כמה רגעים על
חייה בזמן שיישן.

הוא לא טרח לקבור אותה. הוא לקח את האופנוע והחליף בגדים בעיר
הקרובה ביותר. הוא חש הקלה על מותה - זה היה רע, אבל הוא הפנים
פתאום - "אני לא בחור נחמד." האם לא בתת-מודע רצה שתמות? אבל
כשרצה שיחה ומילים ואיש או אישה היא כבר לא הייתה לצידו. לבדו
בדרכים עם האופנוע. בדדניק.

כשיישן בגן ציבורי כלשהו היה נדמה לו שמישהו מביט בו, קרוב,
והולך. הוא לא ידע אם אויב או ידיד. כשהתעורר החליט שחלם את
זה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
חרא צף, זהב
שוקע.
מה עדיף?

הפיסיקאי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 24/2/13 17:54
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מומי מרקס

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה