[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







מומי מרקס
/
ספר הצללים

היא רשומה בספר הצללים, מה אתם אומרים, גם אני צריך להירשם שם?
בשביל להירשם בספר הצללים צריך להיכנס לפחות לשבוע לבית הכאב.
זה נשמע מפחיד השם הזה של הבית, אבל כל דבר נשמע מפחיד בעיר
הזו. אפ`פעם לא הייתי בכנסייה, הרי אני יצור של גיהינום, אני
עלול להישרף חי רק מעצם נוכחותי. אז למה מזמינים אותי כל הזמן
לשם? דווקא במערה הייתי, נלחמתי נגד איש העכביש. הוא לא נראה
כמו ספיידרמן, זה באמת חצי איש חצי עכביש. בכלל שם מסתובבים כל
מיני יצורים מוזרים, אבל הם מלאים זהב. אומרים ש-כל העולם הזה
נבנה בזהב. על שום מה ולמה? באו ההם שגרים מעל-מעל השמיים ובאו
לכרות פה זהב, ובגלל זה הם עשו ככה אנשים שייכרו בשבילם את
הזהב. הם היו פה מאות אלפי שנים, אבל כמעט בבת-אחת עזבו,
והאנשים נשארו, לבנות את עצמם לבד עם שכל האלים והעבדים.

לשוק אני לא מגיע, אני לא רוצה למשוך תשומת לב מיותרת, וגם
אני לא מחפש לחסוך כמה ג`ובות, אני מסתדר. אנשים-יצורים אחרים
מקנטרים - "אתה רוצה שאקנה את הדברים שלך? אתה רוצה? מה תיתן
לי?" כאילו הם עושים לי טובה, משעמם להם. לא רוצים לקנות אז
לא, אם כן אז כן. יש שיקולים ברורים, מה זה המשחקים? אבל האמת
שהערפדים נראים יותר כמו בני-אדם, בגלל זה הם מזלזלים
באנשי-זאב, אבל לנו יש את הכבוד והיושר שלנו. אנחנו לא שותים
דם, זה מגעיל, אנחנו אוכלים בשר, גם עם הדם, הכול, אדם זה לא
כד יין (דם), אדם זה קבב.

פתאום נזכרתי, יש לי אפשרות להיות ערפד, אבל אני לא רוצה, הם
מגעילים, אני פראי וחזק, וחי, הם נראים כמו מומיות עם כל העור
המת שלהם והראשים שתפרו בהם את המוח עם החתכים התפורים, זוועה!
אני מעדיף לאכול בני-אדם, יש בהם הרבה בשר ואיתו הרבה זהב, אבל
לפעמים סתם כי בא לי אני מכסח איזה ערפד, אני עושה אותו
שישקבב... סתם, לא, אי-אפשר ממש לאכול אותם, יש להם דם כחול,
רק לשדוד אותם קצת, וזה כיף!

אם יהיו בעיות והגילדות הערפדיות יתלבשו עליי אשנה את זהותי,
אבל אשאר חצי זאב, כי אני אוהב את מה שאני, למרות שאני לא כזה
חתיך.

איפה שאני נמצא לא כדאי להירשם בספר הצללים, חוץ מזה כל זה
מיותר, בעיקר איפה שאני נמצא. אבל כוס קפה פעם בשבוע ככה לא
תזיק... איפה? בטברנה כמובן.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אפרוח ורוד.



עד העונג הבא.


תרומה לבמה




בבמה מאז 24/2/13 17:59
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
מומי מרקס

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה