|
אבנה לי בית בארץ החציר.
זר חרציות באגרטל יאיר
את הקירות. לא אפספס אף רגע.
אפתח את החלון ואתפתה
ברעש הירוק, אך לא אפריע
לאף מילה לצמוח בחצר.
ואעשיר מבלי להתעשר
את שפת האדמה המתחדשת
בשורשים שלא יסור חינם.
על המרפסת כלב מנומנם
ישמור על עצם עסיסית בשקט.
צרצר בלתי נלאה ישיר לו שיר
כל כך מוכר. חלב הכוכבים
עוד יישפך על השדות בלילה. |
|
|
יש כאלה, ויש
כאלה, אמרה לי
אמא.
אבל יש כאאאאלה,
ויש כאאאלה, אמר
לי אבא.
שטוחה מתוסכלת
במסע לדימוי
העצמי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.