לפעמים אתה לא שם לב איך שט הזמן
ואתה לא עוצר לרגע לחשוב,
משהו בך מפחד להביט לאחור
כל התמונות ההן שאספת במשך הימים מתחברות בראש,
משהו בך מתקשה להשלים,
כל האנשים, המקומות ולמרות הקשיים
דווקא כשרצית לכבות את האורות, לומר תודה ולהתראות,
משהו בך רצה עוד
ממקום למקום, משעה לשעה, הסוף הוא קשה
עוד לא הספקת להיפרד וכבר נכבה האור
ימים מגולגלים בעצבות עוד יחייכו אליך
כל מה שעברת רק יחשל אותך
לאט לאט תבין את קו החיים
עכשיו, אחרי שעצרת, אתה חייב להמשיך
דווקא כשרצית לכבות את האורות, לומר תודה ולהתראות,
משהו בך רצה עוד
ממקום למקום, משעה לשעה, הסוף הוא קשה
עוד לא הספקת להיפרד וכבר נכבה האור. |
