אני זוכרת את ימיי חטיבת הביניים, שבימיי שישי היה לי חופש
מבית הספר, איך בבוקר הייתי קמה לקולות ההתארגנות של אחיי
הקטנים לבית הספר, זה הרגיש מאוד כיף לקום ולדעת שלא צריך למהר
להתארגן וללכת לעוד יום בבית הספר, איך תמיד אמא הייתה קמה לה
ממש מוקדם ומתחילה לבשל ולנקות לכבוד השבת, הרי היא עוד צריכה
ללכת לעבודה ולמלא דלק באוטו.

ואני תפקידי היה ללכת למכולת השכונתית, המכולת שהייתה במרחק
כמה צעדים מהבית שלנו, קמה במהרה נועלת נעליי בית ויוצאת עם
הרשימה והכסף שאמא השאירה על השולחן. כבר בדרך חושבת לי מה
יהיה היום, המוכר בכניסה לחנות מברך אותי לשלום, אנחנו כבר
מכירים מהביקורים הקבועים שלי בימיי שישי, אני מחייכת חיוך של
בוקר טוב וזה הכל, מטיילת ברחביי המכולת מחפשת חלב, חלה, שוקו
, לחמניות מתוקות וממתק לכל אחד, זה לא כתוב ברשימה אבל מתחשק
לי ממתק הרי יש מבחר כל כך גדול בקופה שאי אפשר לא להתפתות,
והדבר הכי חשוב היה עיתון הנוער שלי, הסיבה שבגללה כל שישי
הייתי הולכת למכולת, וכל פעם זה היה עיתון אחר - ראש 1 או
מעריב לנוער לפעמים אפילו עיתון דיסני לילדים, תלוי במתנה שהיו
מצרפים או בלהקה שהייתה בשער.

אני מגיעה לבית עם שקית גדולה של כל מה שקניתי, לוקחת לי
לחמנייה מתוקה, ממתק ואת העיתון, מתיישבת לי על המיטה וממקמת
את הלחמנייה ואת הממתק על יד העיתון שמונח לו במרכז המיטה ואני
לפניו יושבת בציפייה.      
העיתון מונח לו בתוך שקית שקופה מחכה וממתין רק לי שאוציא אותו
לאור ואתחיל לדפדף בין עמודיו, אני מתרגשת פותחת את הניילון
ומוציאה את העיתון, ברגע בו נפתחת השקית ממלא את אפי הריח החדש
של העיתון, ריח של הדפים שהודפסו עליהם סיפורים מרתקים
ועדכונים על החיים של המפורסמים. ואני מריחה את הריח שכה ממלא
אותי ומבטיח לי שהעיתון הוא חדש ואני הראשונה לקרוא בו, ריח
שאין כמותו, פשוט ריח של עיתון.

השער מבריק מציג לי בכמה מילים צבעוניות את תוכן העיתון, אני
כבר מזהה איפה אני מוצאת את הלהקה האהובה עליי בתמונה ובסיפור
חדש על החיים שלהם, מדפדפת בין העמודים בוחנת את הכתבות, חלקן
מעניינות חלקן משעממות, העיניים קוראות בין השורות מסתכלות
ובוחנות את התמונות. דף אחרי דף מעבירות האצבעות, אני יושבת
בשקט וקוראת , בצד הלחמנייה נגמרה לה ומהממתק נשארת רק העטיפה,
אפשר כבר לראות שאני בעמודים האחרונים, שהם הכי חשובים, עכשיו
העתיד לו מתחיל בשני העמודים של האסטרולוגיה השבועית, אני
מחפשת אותי במזל גדי ונעצרת, העיניים קוראות בשקיקה מילה אחרי
מילה מנסה לשנן הכל כמו בלמידה למבחן בשביל לבחון בהמשך השבוע
אם מה שכותבים באמת לי יקרה או שמדובר במישהי אחרת, מחייכת,
בהחלט צפוי לי שבוע מרגש, בדף האחרון אפשר למצוא רשימה של
ילדים שרוצים לכתוב מכתבים אחד לשני, הדפים בעיתון נגמרו , אני
סוגרת את העיתון וכבר שוכחת אילו דברים גילה לי העתיד לפני כמה
רגעים.