מדבר אבל אין מי שמקשיב
צועק אבל אין מי ששומע
מתמודד אבל אין מי שיאמר כל הכבוד
כולם חרשים , כולם אילמים...
צורח שישימו לב, אבל כולם בשלהם
עוצרים לרגע בשביל לתת תקווה ואז נעלמים

בסוף כן מוצא מי שיקשיב, יש כמה..
הם באותה בעיה מחכים לעזרה
יוצר חיוך סינטטי בשביל שאומר  שהכול בסדר
שקל לי, והאושר נמרח על פניהם
וזה עוזר...

יושב על כיסא מול מראה ומוצא מי שיקשיב לי
מתחיל לדבר איתו, שואל מה שלומו
מה איתו, איך הולך לו...
ודמעות זולגות על לחייו

צליל נשמע, מנגב את הדמעות ומחייך,
הם רואים שהכול מעולה, מרוצים, כמו שהתכוונתי, וממשיכים בדרכם
הדופק בראש עולה, הידיים רועדות הזיעה מתערבבת עם אותן הדמעות
שואל את אותו אדם בשביל מה אתה כאן? בשביל מה אני כאן?
מה הטעם, אף אחד במילא לא שומע אותי, לא רואה אותי
אני לא צריך את כל זה...

בשביל אותם אנשים ששומעים אותך אתה כאן...
כן, אבל אם לא הם... נעצר המשפט לא יכולתי לדבר
עצב וקור שתפו אותי, חנק בגרון אוחז אותי
דמעות לא מפסיקות לזלוג מעיני
מנופץ, צריך עזרה... מודה בזה
אבל אין מי שיקשיב ,

בינתיים, זה שבמראה מקשיב...
מה יהיה שתתנפצי, מה אעשה?
תצטרך לחפש אחת אחרת... מאושרת יותר
אני יודע שבסוף אמצא את השמחה יותר...
רק מקווה שלא אתנפץ לפני כן..