אשתמש בו ככלי פואטי
להכלת יגון אדם
שנשכח בבריאה גלמודה
אפופת עצי הדעת
מנושלת השכינה.
איברים פנימיים
של ילד לי,
ילד תם בן השחקים
וולד בלתי מפותח
של רחם אינסוף.
חולשה כותבת מילות מחשבה
עת שאני הוגה ברוח,
מבעד לעוצמה
לא ראיתי פניך אלוהים.
הכזב הוא
לנוכל או ליודע?
עמקות הנפש
מסתרים
או גלויה מן הקרביים.
בתקוות אדם
שלי
בכמיהת אנוש,
ישות עייפה
מתלאות המסע
מבקשת מנוחה והסבר
לאן צועדים?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|