[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







איילה מף
/
בן המהרג'ה


   כן, אמר קרישנה
  הוא ישב בתנוחה האהובה עליו, תנוחת הלוטוס, כשרגליו
משולבות, על ראשו נזר זהב היפהפה, האהוב עליו  ביותר מתוך
הנזרים-היו לו כמה, כולם מעוצבים בעיצובים מיוחדים, מעוטרים
באבני חן יקרות, נוצצות. גלימתו הזהובה הרקומה בעיטורי ערבסקות
כהים על בד קטיפה מהודר  בצבע יין עמוק, שנרקמה במיוחד עבורו
בידי טובי האורגים בממלכה, מושלכת  על כתפיו; לצווארו עדי שן
הפיל, שחרוזיו המעוצבים והחרוטים בדמויות אדם, חיה, עוף וכל
צמח בגוון שנהב-לבן, הגדולים ביותר שנראו עד כה, שנעשה ממיטב
חטי הפילים של ארצו, הודו; מחרוזת  זו אהב במיוחד מכל המחרוזות
שלו, העדיים והשרשרות משובצי הפנינים, הספירים, הכדכודים ושאר
אבני חן, ובאבנים מסתוריות בגוון תכלת מעורפל באפור-עשן ועד
אבני אודם לוהטות ומנצנצות, אודמים אדומים כאש התאווה, אבנים
צהובות ומרצדות כתמים שחורים כעיני הנמר, אבני ירקן ירוקות
כקנאה;  אבני לשם ואבנים נדירות אחרות בגוונים ועיצובים שונים;
עדיים אלה  הובאו מכל רחבי הממלכה  וגם מסין וממדבריות ערב
בידי סוחרים רכובים על גמלים הנודדים ימים ולילות במדבריות
החול הלוהטים ומוכי רוחות השרב שמסתערות ומנפנפות בגלימותיהם
הארוכות, השחורות;  נוודים שמסתירים בצעיפיהם השחורים את פניהם
עטורי הזקן השחור ואת עיניהם הלוהטות, הרושפות, ואת החרבות
הנעוצות בנדנן על ירכיהם ומוכנות לשליפה כל רגע, בידי בעליהם
מהירי החימה ולהוטי הדם, אשר במהרם לארצו חונים רק חניות קצרות
בנווי מדבר מסתוריים וירוקים, נדירים כאבן חן ירוקה בצמיד זהב
בתוך המדבר הצהוב, העוין, שהשמש השורפת  המצמיתה ומיבשת בחומה
מאדה וקוטלת בשניות כל חי ומעופף בו מכל טיפת לחלוחית , אם לא
נזהר והתחבא במעמקי החול, בלהט הצהריים.
 שמילה - האומנת האהובה עליו מאז ילדותו, זו שטיפלה בו כבבנה
מאז לידתו, שאהב במיוחד, אהובה אף מאמו, שהכירה את כל גחמותיו,
כל ניע וזיע של פניו, וכמעט כל מחשבה שעברה במוחו - הגישה לו
משקה רימונים בכלי זהב יפהפה, ופרח יסמין בידה-סמל לפריחת
הנעורים של הבנות היפהפיות שהוצגו עתה בפניו. ושם הפרח כשם אחת
מהן וגם רמז משלה להעדפתה בין הבנות.
  הפגישה תוכננה בקפידה, במקום היפה ביותר בארמון הגדול ורב
החדרים: גן הארמון הפנימי.  במקום  שפעו ופכפכו מזרקות מים,
שזרמו ברחש חרישי לתוך בריכות צלולות ותכולות, מוקפות בחבצלות
שושנות-מים וצמחי מים אחרים, פורחים בשלל צבעים, שבין עליהם
הגדולים השרועים על פני המים התנוססו לתפארה פרחים לבנים בעלי
עלי כותרת לבנים וזהובים. גדולים כאשכולית, פתוחים כנזר ובלבם
כתם זהב. המקום הזה נחשב למקום היפה ביותר בארמון, מוצל, משרה
שלווה במלמול השקט של מימיו, ואף ביום החם ביותר בשנה היה קריר
ונעים.
  בגלל מעמדו הרם בהרבה ממעמד אבי הבנות, נשלחו הן, שלא
כמקובל, לבקור זה. אבי הבנות היה ידוע בדעותיו יוצאות הדופן
ופעולות שנקט מפעם לפעם,שלא היו נהוגות כלל במזרח, כולל חינוכן
הטוב של בנותיו.
  הבחור ישב על מרבדון  פרסי יפהפה על הדשא, כביכול מצהיר:
כולנו שווים פה במעמדנו.
  על אף כללי הנימוס, לא יכול היה שלא לפזול בסקרנות כאשר
נכנסו 2 הנסיכות, עטורות בבגדים מקושטים בחוטים מאטון, משי
וזהוב מבריק רקומים בפרחים קטנטנים, בירוק, תכלת ואדום, רקמת
מיטב אורגי ורוקמי הממלכה ממנה באו, בגדים שהוכנו במיוחד במשך
שבועות רבים לקראת הארוע הזה; בגדים שהיו מרהיבים ביפים ועטפו,
כביכול מלטפים, את גזרותיהן התמירות, הגמישות, הדקיקות כגוף
הצרעה.
  הוא היה נבוך.  על  אף היותו הנסיך הצעיר, האהוב, המפורסם
והנערץ בארצו, שכל יפהפיות הממלכה היו שמחות להנשא לו, או אף
לבלות לילה אחד במחיצתו; בנוהג הממלכה היה דבר זה נותן לנערה
הנבחרת הילה מיוחדת וגם פיצוי שווה כסף במתנות: עדיי זהב,
פנינים ויהלומים  והיה עתיד לפצות את החתן המיועד על אי היות
הנערה הנישאת לו בתולה, דבר  שברגיל היה גורם לכלה רגילה להרצח
בליל החתונה שחולל על ידי הבעל הטרי;  היותה נערה שנבחרה על
ידי בן המלך למשכבו היווה כבוד מיוחד שרק היפות בנערות הממלכה
זכו לו, מה  שהיה עתיד  להגן  על חייה בליל הנישואין.
  על אף כל זה היה בן המלך נבוך בזו הפעם, שלא כהרגלו, כאשר
שתי הבנות היפהפיות הובאו לפניו, שהרי הן היו מפורסמות ביפין
לא פחות ממנו, והיו בנות מלך בזכות עצמן, אף שבאו מממלכה קטנה
משלו ובעמדה נחותה משלו, כיוון שאביהן המהרג'ה העשיר מאד רצה
ליצור קשר של נישואין כדי להבטיח את המשך שגשוג ממלכתו הסמוכה
לזו של קרישנה, ממלכה שאביו לטש מזמן עין רעבה לכיוונה, ורצה
לספחה לממלכתו. קשר נישואין כזה ימנע זאת, ימנע גם מלחמה,
ויבטיח קשרים טובים והגנה מפני אויבים אחרים.
  שתי האחיות היו שם דבר בכל המזרח בקסמן, ביפין, בנועם
הליכותיהן ובתכונותיהן הטובות, שכן שתיהן ידעו לחרוז חרוזים
ואחזו בעט המשוררים, ויכלו לעמוד בתחרות עם כל אוחז בעט בממלכה
ולכתוב שירה לא פחות ממיטב הפייטנים שבחצר המלך. אביהן העניק
להן, שלא כמקובל לגבי בנות, חינוך מעולה ורחב. הן היו
רוכבות-סוסים מעולות   וגם הבינו באסטרונומיה, בגיאוגרפיה,
בדברי העתים, ואף עברו כמה שיעורי סייף, ואחזו בחרב טוב כמעט
כגבר-דבר יוצא מכלל הידוע במזרח. כן נודעו  הנערות ביפי זמרתן
ובנועם קולן; כמו כן  התיר להן אביהן, מילדות, להשאר בחדר
המועצה בעת דיוניו עם שריו בענייני המלכות, על מנת שיוכלו בבוא
העת ובמידה ויהיה בכך צורך, להתמודד עם השלטון. הוא אהב את
בנותיו מאד וכיוון שבנים לא היו לו, הן זכו לחינוך  מעולה וגם
לפינוק רב, מה שלא קלקל את מידותיהן.
  עכשיו ישב בן המלך, נרגש שלא כהרגלו, לקראת הפגישה הזו. הוא
לא ישן היטב בלילה שלפניה, התבשם והתנקה, בחר בקפידה את בגדיו
והעדיים שילבש, בעזרת אומנתו שהכירתו יותר טוב מכל אדם והוא
סמך על מילתה, שכן, אחת משתי הנערות, זו שתיטב מהאחרת בעיניו,
עשויה להיות לאשתו. (או שמא שתיהן גם יחד), וגם הוא היה מעונין
לשאת חן בעיניהן, כשם שהתרגש לקראת המפגש איתן.
  האומנת הציגה את הנערות, כמצוות הנימוס, בפני הנסיך, הבנות
הצטנעו וכפפו במקצת את ראשיהן בענווה, כמצופה מבנות מחונכות
בבואן לפגישה. הן הניעו את ראשיהן בנימוס, כמקובל, צוואריהן
הלבנים כחבצלות מים נכפפים קלות ועיניהן השחורות-שקדיות,
היפהפיות, העטורות בריסים שחורים, ארוכים, הורדו בצניעות כשאחז
ברפרוף בכפותיהן בזו אחר זו, הבכורה קודמת לצעירה. הבנות
התיישבו, לאחר שהאומנת הביאה כריות רקומות במשי ומרבדים,
והניחה ליד וממול הנסיך, זאת כדי שהן לא תשבנה במקום גבוה
ממקום ישיבתו הוא. הבנות התיישבו בכפיפה, בברכיים נוטות לצד
אחד של גופן תוך שהן פורשות את שולי שמלותיהן המרהיבים על שטיח
המשי ההודי.  מי- שושנים מבושמים ומיני תקרובת, וכן מאפה מתוק
ממולא בשקדים דבש ואגוזים הונח לפני השלושה על טס יפהפה מנחושת
בגוון ירקרק, משובץ באבן ירקן כהה, ירקרקת כחלחלה, ומעוטר
וחרוט בכתובות ערביות מסולסלות. האומנת פרשה אל מאחורי הוילון
מצותתת אך לא נראית, כראוי לנסיבות המלכותיות, וכדי להציל את
המצב אם השיחה תוביל למקום מביך או ללא מוצא; אז עליה להופיע
כבדרך אגב תוך הצעה להגשת מיץ הרימון או מאפה תמרים מיוחד,
מעדן אהוב על הנסיך הצעיר, וכך לפזר את המבוכה.
  אך  בין הצעירים התנהלה שיחה ערה, כפי הנראה  על מי מנוחות,
כיוון שפרצי צחוק שסעו אותה, ועיני הנסיך הצעיר נצנצו-זאת ראתה
האומנת הנאמנה הגם שלא תמיד קלטה כל מילה במהלכה.
   היא ראתה, עם זאת בפני הנסיך, ששיחתו עם אחת הבנות היתה
ערנית במיוחד ועיניו הבריקו יותר כאשר שוחח עם זו, הגבוהה
בנערות, יסמין, שצעיף זהוב היה זרוק על גווה ונמשך לעבר גבה,
אף שהיה מנומס לא פחות בשיחתו עם אחותה, הכהה ממנה במעט.
  האומנת המנוסה והחכמה נתנה לשיחה להתפתח במשך כעשרים דקות,
ואז נגשה עם טס גדול נוסף, ועליו מיני תקרובת טעימים, מושכים
את העין, פירות ושתיה. הבנות חייכו כאשר הכירו בין המעדנים את
העוגות,  הממתקים והפירות שאהבו במיוחד בביתן, לבד מהמעדנים
המיוחדים שלא הכירו ושהוכנו כאן במיוחד לכבודן, והבינו שנערך
תחקיר מיוחד לפני בואן כדי להנעים כך את שהייתן בארמון.
  לאחר כשעה בה שוחחה השלישיה, אכלה ושתתה, לקח הנסיך את
הבנות לטיול, תוך שעין האומנת מלווה וצופה בהם, בגנים
ובמסדרונות הארמון הנהדרים, שקירותיו מעוטרים באריחי קרמיקה עם
מקלעות דמויות פטורי ציצים בגוני כחול, שנהב וחרדל שעשויות
מטווה פסוקי קוראן בלתי נגמרים, מרוצפים על קירותיו;  רצפות
הארמון שרופדו בשטיחים פרי עבודת מיטב האורגים של הממלכה
והובאו גם מפרס והודו, הבליעו את קול צעדיהן.  הנסיך הוליכן אל
בריכת מים עם דגי זהב וצמחי מים, שטווסים עם עיני זהב ירוקות
התנוססו על זנבם שוטטו לידה, ושושני מים צהובות פרחו בין עלים
גדולים ושטוחים כצלחת, על פני המים המפכפכים מהמזרקה שבמרכז,
ולאחר מכן ליווה הנסיך את הנערות לעבר היציאה, שם חיכתה להן
מרכבה עם רכב מיוחד. לא היה זה מן הנימוס להזמינן להשאר ללילה
בארמון, אף שהנסיך רצה בכל מאודו לעשות כן. בנות מלך ראויות
לכבוד מיוחד ואינן כשאר נערות הממלכה.
  הנערות נפרדו ממנו בחיוך כאשר הרכב משגיח עליהן וגם המשרת
המיוחד של אביהן, ווזיר מנוסה וחכם שהוא נתן בו אמון; הווזיר,
שגם דמותו נסתרה בין וילונות בעת הפגישה, ידע לצוץ ליד
השלישיה, ולכוון בעדינות אך ביד ברזל את השיחה בעניינים
הפוליטיים, באם יעלו, בלי להרשות לשום שגיאה לקרות.
  הבנות פטפטו עכשיו במרכבה וליהגו כצפרי שיר. הן החליפו
התרשמויות וחוויות מהביקור. הנסיעה הביתה תארך כיממה.
ובכל זאת העיבה עננה על הביקור.
  לצעירת הבנות היה אהוב סודי בממלכתה, שאיש מלבד אחותה,
נערתה, שהיתה כמעט בגילה והיתה קרובה לה כחברה, וכן המשרת
הנאמן לה, לא ידע על אודותיו דבר. היא היתה שולחת לו בעזרת
המשרת  אגרות מבושמות, עטופות בסרט זהב, הדבר היה אסור בכל
לשון של איסור; דין הבחור יהיה למיתה, אם ייוודע הדבר. כן גם
נחרץ דין המשרת להיות מעונה עד צאת נשמתו ודין גופתו להתלות
בראש חוצות, למען יראו וייראו, כה מסוכן היה הדבר.
הנסיכה הכירה את הבחור משיטוט סודי ונדיר בשווקי העיר, באחת
ההזדמנויות בהן  חמקו היא ואחותה מכתלי הארמון; הן נהגו לצאת
בהסתר, מפעם לפעם, לשווקים ולכיכרות, מתוך סקרנותן הנערית
שאינה יודעת גבול, מחופשות לפשוטות עם, והמשרת משגיח עליהן
מקרוב, מכוסה גם הוא בגלימה גסה ודלה, שהסוותה את נכחותו
המגינה.
  בעת שחמקה מרחוב ראשי לסמטה עם אחותה והנערה המלווה,
כשהמשרת נשרך מעט אחריהן,שמטה הנסיכה את צעיפה בלי שים לב.
בחור צעיר הבחין בצעיף שנפל מבין קפלי האדרת הבלויה שכיסתה את
יפיה ואת רוב פניה וגווה ושהיה כה יוצא דופן בשוק; הוא הרים את
הצעיף המוזהב, והזדרז להגישו לה לפני שמישהו נוסף יזהה שמדובר
בנערה משכבה עליונה לאין ערוך על אנשי המקום. הוא היה נבון
וקלט זאת מיד. עיניו הכהות והבוערות  ננעצו בעיניה השחורות
במבט חודר  כאשר חייכה לעברו בתודה, תוך שהיא מסיטה לרגע את
הכיסוי הגס בו התכסתה, ומגלה לו להרף עין את פניה. היא הבחינה
בפניו הנבונות, הנעימות, ומבטיה הצטלבו במבטיו. הנער, שחום עור
ואפל עיניים, שערו מקורזל ומבטו עז ומעיד על פקחותו הרבה, כבש
את לבה היא חייכה אליו. כאחת פגע חץ האהבה בשניים. הם החליפו
מספר מלים ולא עוד; נערתה האיצה בה להסתלק מהסמטה החשוכה. אך
איש משניהם לא יוכל עוד לשכוח את רעהו. וכך נוצר הקשר הסודי,
קשר של מכתבים שהוגנבו מהארמון בידי המשרת הנאמן, אשר ידע שבכך
הוא מסכן את ראשו, אך לא יכול היה  לעמוד בהפצרות הנסיכה.
   השניים התראו רק עוד פעמיים, תוך סיכון עצום. בראשונה
בפינה עטוית צללים בסמטה שכוחת אל, בגן זעיר; הוא  אחז
בזרועותיה והידק אותה מעט לליבו, כאשר צעיפה מכסה את פניה מפחד
עוברים ושבים, אף שהגן בו נפגשו היה עזוב כמעט לעת דמדומים.
הוא ביקש ממנה להסיט שוב, מעט, את הצעיף,  ובעשותה זאת חשפה
פנים  מושלמים, יפים 'כסהר במילואו', כך תיאר לאחר מכן את
דמותה באזני אמו, אשת סודו היחידה שחרדה עד מוות מקשר זה של
בנה.
  כעבור זמן קצר האיצה בה נערתה,  רועדת מפחד, למהר ולהפרד.
 בפגישה השניה העז לנשק על שפתיה, נשיקה שצרבה כאש את שפתותיה
וטבעה בשניהם חותמת של אהבה עזה שלא תמחה.
   אחותה הזהירה והפחידה אותה בדבר העונש הקשה שיוטל עליה אם
תוסיף להתכתב אתו, ובטח להתראות אתו: אם יגלה זאת  אביה, על אף
האהבה שאהבה דינה  להיות מרותקת  לארמון עד שיימצא לה בעל,
החלטה שהיא לא תהיה שותפה לה, ובלי שום אפשרות לצאת לכל מקום
שהוא; אך  עונש מוות בטוח צפוי לה אם ידעו על כך אנשים נוספים;
זה חוק הממלכה. אך הנערה לא יכלה לעמוד בפיתוי.
 
  למחרת הביקור אצל הנסיך שאל האב את יסמין הצעירה על
התרשמותה ממנו.
  יסמין גלגלה את צחוקה. כבר ראיתי יפים ממנו, אמרה.   האב
שתק. אחר כך אמר לה: אני שוקל להשיאך לו. הגיעו אלי התגובות
מארמון המלך, אביו, שעשיתן עליו רושם רב. הוא שלח אלי מסר שהוא
מאד מרוצה מהפגישה שלכם.
  יסמין נעצה מבט באופק, פניה קדרו והיא השתתקה. היא לא
החליטה עוד מה ברצונה לעשות. מצד אחד, הבחור היה יפה תואר ונאה
למראה, וגם קסם לא חסר לו. הוא היה הנסיך המבוקש ביותר שיכול
לעלות על הדעת; אך היא לא היתה מוכנה בשום אופן להכלא בארמון
כגורל שאר נשי המלכים, ותהיינה המכובדות במלכות. נשים אינן
מראות פניהן בציבור, לאחר שנישאו לאיש. הן נידונות להסגר מאותו
רגע ואילך, לעד, בין חדרי וגני הארמון, עם נשותיו  האחרות
וילדיהן, להיות נכונות תמיד למלא את מצוות אדונן היחיד, כמוהן
כשאר נסיכות-יריבות, לשמש את משכבו כל אימת שיחפץ, כל עוד
יחפץ.. מעורבות באינטריגות ומריבות על תשומת לבו המלכותית,
ולעולם לא תזכינה עוד לחופש שהיה להן בבית אביהן; לא תשוחחנה
עוד עם אנשים, עם גברים צעירים...כמותן כאסירות-עד.
ומה דעתו על אחותי? שאלה.
הנסיך שוקל לקחת גם אותה. כאשתו השניה.
הנסיכה לא ציפתה לתשובה זו . היא החווירה. היא לא פצתה פה כל
אחר הצהרים. לשווא ניסה האב לשמוע את דעתה על הענין.
  חשבתי שהתרשמתן ממנו לטובה, חזרתן כל כך שמחות מקבלת-הפנים
שזכיתן לה שם, אמר.
  היא פרשה לחדרה, ושתקה כל המשכו של אותו יום.לאחותה לא אמרה
דבר.
  כעבור כשבוע זכה בן המהרג'ה לביקור פתאומי של גבר מכוסה מכף
רגל ועד ראש בגלימה שחורה שהסוותה גם את פניו, נכרכה סביב גופו
הדק והסוותה כל תו של גופו. הבחור, שבא מלווה רק במשרת אחד,
לאחר נסיעה בת יום בכרכרה,  בא בענין סודי, כך נמסר ואושר
בחותמת המהרג'ה על קלף מגולגל וחתום בציצית משי אדום  שנשא
איתו מחצר המלכות, כך שהתקבל מיד ללא חשש, כיוון שהמלך סבר שבא
בקשר לנישואי בנו. הבחור ביקש להפגש בסודיות גמורה עם בן המלך,
בקשה מוזרה שאושרה בכל זאת. ענייני הלב, חשב האב, אולי מסר
מאחת האחיות...
  כאשר היו לבדם, מלווים רק במשרתו של הבחור, הסיר זה את
צעיפו הארוך והשחור, ולעיני הנסיך נגלתה...הנסיכה יסמין.
  שמע, אמרה הנערה לנסיך ההמום, לאחר שיישרה את תלתליה
השחורים. דבר לי אליך.  
מה רצונך, נערה, דברי! אמר הנסיך שההפתעה שיתקה את מילותיו אבל
גם נשאה חן בעיניו. הוא היה סקרן.
  הוא  הורה למשרתו הנאמן ללוותם לחדר צדדי קטן ומעוצב
לתפארת, שנועד לשיחות בעניינים העדינים ביותר, באין איש מאזין.
השליח כביכול התלווה אליו, הדלת הכבדה מעץ נסגרה, לא קודם
ששתיה ודברי תקרובת הוגשו לפניהם על טס של זהב  מעוטר כנהוג
בעיטורי ברכות מסולסלים ואבני תכלת ואודם משובצות בין האותיות
החרוטות על הטס.
  כשנשארו לבד, הסירה הנערה את המסווים מעל פניה, גילתה את
פניה היפהפים, את עיניה השחורות שריסיהן מסולסלים כאותיות
הערביות.

הנסיך לא נתקל מעולם בדבר כגון זה. מעולם לא ראה נערה כה
אמיצה, והיא מצאה חן בעיניו יותר ויותר.
  דברי, נערה, סח לה.
  רצוני לעשות אתך הסכם, אמרה.
  ומהו? שאל הנסיך?
  אבי סיפר לי שאתה רוצה לשאת את שתינו לנשים. אלא שהדבר כרוך
באבדן כל חופש שלי ושל אחותי.
  אני אינשא לך בתנאי אחד. לא תחזיק אותי כלואה אלא אחבור לך
בכל עניני הממלכה,  מחופשת כנער, שמתלווה אליך בכל הדיונים
בעניינים אלה ובקבלות פנים. אשב לרגליך בדיונים אלה,  ובנסיבות
דומות. כמובן, שאני אכסה את פני וגופי. תציגני כאחיין שבא מעבר
לים ושקרבת אליך  ופרשת עליו חסותך, ושעקב נדר שנדר אינו יכול
לגלות את  פניו. וכך לא תנתק אותי מהעולם. ואולי אוכל להיות לך
גם לעזר, שכן יודעת אני שפות רבות, וגם מבינה בענייני הממלכה:
אבי החזיקני תמיד מקורבת אליו -דבר ששום מלך לא עשה לפניו. וכך
יהיה לך במי להיוועץ. יהיה לך בן ברית! אני!
הנסיך הרהר בהצעה החצופה והנועזת מכל מה שנישא באזני נסיך מיום
שנברא העולם. והבין את ההגיון שמאחוריה.
 ואם לא אסכים? שאל
  אז אין חתונה, אמרה.
  הנסיך ביקש לשקול את הדבר דקות מספר. הנערה היתה נועזת, אך
חכמה וחמודה, היא נשאה מאד חן בעיניו. היא היתה בת מלך, היא
היתה משכילה. יש אמת רבה בדבריה. הוא נוכח גם בידענותה בענייני
הממלכה ובהשכלתה הנרחבת. היא באמת תוכל לעזור לי, היא מבינה
ענין.
  אך היא נערה, חשב
...ומצד שני, איזו תועלת תהיה בה אם תהיה גם היא כנשי אבי,
כלואה כל חייה מאחורי חומות ההרמון הגבוהות, מחכה כמו כלב נאמן
לקריאת אדונו, איזה בזבוז, חשב. היא תהיה משולה כמתה. באיזה
מקום הרעיון קומם אותו....
  אני מסכים! אמר. ומה בדבר אחותך
  איני מסכימה בשום אופן שתצרף את אחותי לעיסקה, לא אוכל לשאת
את הדבר, שתבוא אליה כמו אלי. שאתחיל לשנוא אותה ואתחרה בה
ביריבות של נשים. אני אוהבת את אחותי, אתה מבין?
  כן, אני מבין, אמר הנסיך וחשב לעצמו: מעולם לא שוחח נסיך
בצורה כזו עם זו המיועדת להיות אשתו, ודן איתה כשווה בעניינים
כאלה. הדברים האלה נידונו תמיד בין האבות, המלכים....לנסיכות
מעולם לא היה פתחון פה לדון במי האיש לו תנשאנה.
  אני עושה פה את הבלתי יאמן, חשב. אבל היא כל כך נושאת חן
בעיני...
  אם כך, מה יהא על אחותך? כך לפחות היית יכולה לראות אותה כל
הזמן. ואילו אם תנשא למלך אחר, אולי תיפרדי ממנה לעד...
  חשבתי על כך, אמרה  יסמין, וגם לכך מצאתי פתרון. שוחחתי עם
אחותי, והגענו להסכמה, שאפרשנה לפניך אם תואיל להסכים.
  דברי, אמר  לה בן המלך.
  שמע, אמרה לו, לאחותי יש מעריץ, וברצוני להביא אותה כבת
לוויתי האהובה ואותו כבעלה, לחצרך. הם יגורו וישהו כאן. הוא בן
טובים, בחור פיקח וזריז, ויוכל לשרתך ואולי גם להיות לך לאיש
סוד; אחותי תהיה לי בת לוויה נאמנה, כך שאשהה במחיצתך ובמחיצת
כל האנשים האהובים עלי, ואתה לא תסבול מהדבר כלל. אחותי חכמה
ומשכילה לא פחות ממני, ובעקיפין אוכל להתייעץ איתה ולהביא לך
דעה נוספת בעניני הממלכה החשובים. היא לא תופיע ולא תפצה פה
בפרהסיה, תכסה את פניה  כנדרש כל אימת שתצא ממגורי הנשים, אך
יהיו לה מגורים נפרדים עם בעלה לא רחוק ממקום מגורינו.
  הנסיך נדהם מעוז הרוח שבעצם הצגת רעיון מסוג זה.
  תני לי להרהר בדבר. אמר לה.

  החתונה נערכה ברוב פאר והדר, מטבע כסף ניתן כמתנה לכל אזרח
מאזרחי הממלכה, ומשתאות נערכו בכל רחבי הארץ, דגלים צבעוניים
ופנסים יפניים  האירו בכל מקום, ממתקים, שקדים, צימוקים, אורז
מבושל וממותק הושמו בגנים, במקומות הציבוריים, והונחו בכל פינה
על מגשים  מעל שולחנות מכוסי  מפות משי, וכל דיכפין היה מוזמן
לקחת ולאכול. ההמונים השמחים הריעו בקול לחיי הנסיך ואשתו
היפהפיה-שכן שמע יופיה יצא בכל הממלכה, אף שפניה, כמנהג המקום,
לא נגלו ברבים. בכל הארץ חגגו את הנישואין האלה, שהבטיחו גם
שקט עם הממלכה השכנה של אבי הבנות. ועם שוך החגיגיות והמסיבות
שקטה הארץ, אך דברים חשובים החלו להשתנות במדינה.
  נשות הממלכה הורשו להסיר את הרעלות שכיסו תמיד על פניהן, אף
שנדרשו עדיין להתלבש בצניעות, והורשו ללבוש גם בגדים צבעוניים
ולא שחורים בלבד. הן הורשו אפילו לחשוף את שערן, ולהתאפר-דבר
שהיה אסור מקודם תכלית האיסור, במיוחד בפרהסיה. הן  הורשו
לצאת, גם אחרי שקיעת החמה, מביתן;  בזמן הראשון רק עם ליווי
גברי, אך לאט לאט, גם לבדן. ילדות הורשו ללכת ללמוד-כמו
הילדים-בבתי הספר, ולמדו גם מקצועות כלליים, ולא רק תפירה
ובישול כפי שהיה נהוג ללמד קודם לכן,  וגם זה רק את הבנות
המיוחסות בלבד.
  הדברים לא עברו בקלות. הנסיך נאלץ להסביר ולחזור ולהסביר,
לשאת דברים במקומות ציבוריים,לשכנע את ההמונים שנאספו לשמוע את
דבריו, מוגן על ידי מחיצת זכוכית מחוררת ועל ידי שומרי ראש.
מהומות פרצו, במיוחד בכפרים הנידחים, שם מעולם לא נשמעו דברים
כאלה, מיום שנברא העולם, כפי שנהגו זקני העדה ונכבדיה-כולם
גברים מבוגרים ומזוקנים-לומר במועצות השבטים. מהומות פרצו
במקומות רבים. אלא שהנסיך היה נחוש בדעתו לעשות את התיקונים
האלה, ולאט לאט, מהמרכז לפריפריה, הדברים חלחלו פעפעו ועברו,
אנשים גילו את היתרון שבבנות משכילות, שיכלו אף לעזור לאבותיהן
בחנות בחישובים, מכירות, ולעתים קידמו פניהן היפות וחיוכן את
המכירות בעסק. הן יכלו גם לעזור לאחיהן הצעירים בהכנת
השיעורים, מה שאיפשר לאם לעסוק בעבודות הבית. הגברים גילו את
ההנאה שבלראות את האישה שאיתו יפה ומטופחת, מחייכת ושמחה, וגם
להתגאות ביפיה וחכמתה.  נשים לבושות יפה נראו לפתע ברחובות,
ועל כרחם נאלצו הגברים להודות שהדבר מקשט את רחובות העיר
וסמטאות הכפר בבגדים צבעוניים, עליזים ושמחים, צחוק הנערות
שהצטלצל ברחובות ובסמטאות לא יכול היה שלא לגרום אף לנוקשה
שבחכמי השבט המזוקנים להרהר פעם שניה בעקרונותיו הישנים
ותקפותם.
  אשת הנסיך, הנסיכה יסמין, לא נראתה בתחילה מעולם לידו בשנות
שלטונו הראשונות, במסע השכנוע שלו ברחבי הממלכה.
  אך בנקוף השנים, לאט לאט, החלו ההמונים לראות את הנסיכה
יושבת ברקע, לבושה תמיד בצניעות, אך בהידור ועדויה בעדינות
בתכשיט או שניים. עם השנים החלו נשות הממלכה, שהחלו להיראות
יותר ויותר, והפכו לכח אלקטורלי ומשמעותי שקולו נשמע מבוקש
בבחירות על ידי המפלגות,  לדרוש לראות אותה בהופעות הפומביות,
לידו, לדון בהופעתה, ושמועות עברו בעם על השפעתה הרבה עליו.עם
חלוף הזמן צצה גם הדרישה לשמוע מה יש לה להגיד על הנושאים שעל
הפרק, וכשיום אחד הוא הזמין את אשתו האהובה להוסיף דברים בנושא
שקשור לנשים, לידו בקדמת הבמה,  לא היתה הפתעה גדולה מזו לכל
העם; כשהנסיכה פצתה את פיה התברר שהיא רהוטה, חכמה,  מתמצאת
והדברים שהיו לה לומר היו מבריקים מכל הבחינות וחדשניים. הקהל
מחא לה כפיים ממושכות, גברים  כנשים. לאחר מכן הזמין הנסיך
יותר ויותר את אשתו להוסיף דברים בעניינים שונים והיא נהפכה
מקובלת ואהובה לא פחות ממנו, אך תמיד נשארה צנועה, מאירת פנים,
ונחבאת בצל בעלה.
  הנסיך, שהיה בינתיים למלך, מצא-בהיותו בחיק משפחתו, באשתו,
אחותו ובעלה, חברה עליזה ושמחה,שווים בחכמתם ובחינוכם לו,
ויכול היה להשיח את אשר בלבו בנכחותם וגם למצוא לא פעם עצה
טובה. והוא אהב לבלות במחיצתם; במשך הזמן גדלה המשפחה בהיווסף
ילדים למשפחה המורחבת. הנסיך שמח גם בידעו, שרב הנסיכים לעולם
אינם יכולים לסמוך לחלוטין על השרים והמשנים, ותמיד עליהם
להיות על המשמר מפחד בגידה, ואילו הוא- התמזל מזלו בעניין זה
שכן משפחתו היתה נאמנה לו ללא גבול וכן גם בעלה של האחות
השניה, שהוכח כאדם נבון שהתקדם והיה ליועץ סתרים ואהוב גם על
שרי המלך.
  עם חלוף השנים היתה הממלכה לדמוקרטית יותר ויותר. הכל גילו
את היתרונות שבכך. גם הנשים התרגלו לחופש שניתן להן והבינו
שהוא מגיע להן בזכות ולא כטובה מיוחדת. נשים נכנסו לפרלמנט
שהוקם, נשאו קולן וקבלו בטחון להסתובב חפשיות ולשוחח ולהביא
טענותיהן כמו הגברים. ילדים וילדות למדו עכשיו בבתי הספר,
הילדות לבשו בגדים צבעוניים, שמחים, וקול מצהלותיהן נשמע בגנים
ובכיכרות ובבתי הספר, יחד עם זה של הילדים. והארץ שקטה ופרחה.
ברבות הימים, כשהנסיך מת לפתע בגיל לא מבוגר במיוחד, אבלה על
כך הנסיכה שאהבתהו כנפשה ואיתה כל הממלכה. היא מעולם לא נישאה
שוב;  הנסיכה, שעשתה לה שם בזכות חכמתה, צניעותה, ההבנה שלה
בעניני הממלכה שגדלה והלכה במשך כל השנים בהן היתה צמודה לבעלה
בכל החלטותיו החשובות שגם היא היתה מעורבת בסודן, דבר שהיה כעת
ידוע לכל, נבחרה לאחר מותו לנשיאת הארץ.  שנות שלטונה -בלווית
אחותה ובעלה שגם דבר ההסדר איתם היה ידוע כעת לכל, היו הטובות
שידעה הארץ מעודה; שמה נישא לברכה בכל העולם, ולאחר מותה
תהילתה מעולם לא גוועה, מפעלותיה נלמדות בספרי ההסטוריה של
הארץ ההיא; שנות שלטונה ושלטון בעלה אתה היו למופת ודוגמה לכל
מי שלומד איך למשול, בכל רחבי העולם.




3.1.2010
סוף דצמבר 2009
כתיבה אסוציאטיבית בשעת פגישת סדנה יוצרת, לפי ציורים פרסיים
והודיים שהובאו לכיתה, והפך אחר כך ל...
תיקון בחשיבה פמיניסטית. מוקדש לכל אחיותינו העלומות, הנדכאות,
המושפלות, המושתקות, בכל רחבי העולם, בכל הדורות. העולם היה
נראה אחרת אם ...







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
המשתכן בחלום
דרך קבע,
למי ישלם שכר
דירה ומשכנתא?


תרומה לבמה




בבמה מאז 2/6/12 2:37
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
איילה מף

© 1998-2017 זכויות שמורות לבמה חדשה