|
שִׁיר לַגֶּשֶׁם בּוֹא יָבוֹא
בְּבָרָק וְרַעַם שָׁחֹר
בְּעֵינַיִם רוֹשְׁפוֹת שֶׁל צוֹעֲנִי
וְלַהַט שׁוֹקֵק שֶׁל פִּרְיוֹן.
שִׁיר לַגֶּשֶׁם הִנֵּה בָּא
הַמְּאַהֵב שֶׁחָזַר מִן הַכְּפוֹר
וּש-ְעָרִי כְּבָר שֵיבָה וְעוֹרִי הִתְכַּמֵּשׁ
מִיֹּבֶשׁ וְשִׁמָּמוֹן.
שִׁיר לַגֶּשֶׁם - אַל נָא תֵּלֵךְ
אַל תִּזְנְחֵנִי יַקִּיר
גַּם אִם אֵינְךָ נֶאֱמָן לִנְעוּרַי
וְזַרְעֲךָ יְרַקְרַק וְקָרִיר.
©

(נכתב - 1 מרץ 2012 - שיר בדיחה
כמו שאומרים הישראלים - "מה פתאום, סתאאאאם, התבדחתי") |
|
|
פעם אחת, בממלכת
הסלוגנין, לפני
שנים רבות, חי
לו סלוגן אחד
מאושר. הוא היה
מאושר, כיוון
שהיה לו הכל: כל
מה שסלוגן צריך
בחיים. וכיוון
שסלוגנין אינן
צריכין דבר, היה
סלוגננו מאושר.
זה
אוטוביוגרפיה,
דרך אגב.
(ללא כינוי) |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.