כאשר תיפול אחרונת דמעותיי
וברק של עיניי ידעך,
האם עדיין ישאו כפותיי
את חלומי הזך?
האם עדיין אמצא כוחות
אל חיי ליישר מבט?
האם עדיין ארקום חלומות
בתוך עולמי הקט?
כאשר תיפול אחרונת דמעותיי
אני אחדל להרגיש,
על גבי הדפים ידהו מילותיי
ולא אחשף לאיש.
ולכן כל עוד מנצה לחלוחית
בזווית הריסים עלומה,
נפשי מוצאת נחמה נצחית
בין הרוח לנשמה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.