לפני שבעים ושש שנים,
נולד ילד רגיל,
חמוד כמו כל התינוקות
חלה בכל מחלות הילדות
ובכמה מחוץ למניין
אחיו ניסה להטביע אותו
פשוט הוא לא סבל תחרות
ואמו הצילה אותו
ממש ברגע האחרון
הייתה מלחמת עולם
זו שקראו לה שנייה
כשנשמע קול אזעקה
תפסו אותו
עטפו אותו בשמיכה
ורצו למקלט
פעם אחת לא הספיקו
ראה אש
ושמע בום
מכיוון תל-אביב
''האיטלקים''
הסביר לו אבא
אחיו לא ויתר
החליט לרסס אותו
בפליט.
''מאז,'' כך אמרה אימא
''היה לו ברונכיט''
כדי לא להגיד אסתמה
תפס אותו טיפוס
עשרה ימים
בבית חולים ביפו
בלי אימא,
ילד מחוסר הכרה
מתנפל עליו
אחר כך הלך לגן,
לא הסתדר
תמיד הרביצו לו
ובדרך נס שרד
ואז בית ספר...
זירת לודרים
חציית כבישים
וטיולים על הרים
ושעורי ספורט
שהסתיימו בנקע פה
תלייה שם
ומלחמת השחרור
ירו עליו מטוסים
זרקו עליו פצצות
צלפו עליו מרובים
חלה בדלקת ריאות
כמה רצה למות?!
אבל המוות הוא דווקאי
טירונות, קרע במניסקוס
ניתוח ראשון בחיים
בצבא נוהג קומנדקר
לא פעם בפעולות מחוץ
לגבולות הארץ
בסוף השרות מבצע קדש
מקום בטוח, מצפ"ע
מילואים בשריון
ששת הימים בתעלה
גוויות, המון גוויות
אנשים שוכבים על הדרך
רמוסי שרשרות טנקים
נוסעים ושוקעים בחול
לאן?
שותים מים מזוהמים
כולם משלשלים
מה שמציל אותו
שותה בסתר
מים מזוקקים למצברים.
שנים אחר כך
פוקדים אותו סיוטים
הגוויות לא הלכו
לשום מקום
נשארו אצלו
יום כיפור
שוב בתעלה
במשך ימים
מפגיזים אותו
מרגמות
תותחים
טילים
מי שומר עליו?
יוצא ללא שריטה...
ללא שריטה?
הו כמה רצה למות?!
אבל המוות דווקאי...
התקף לב אחד
נשואים, גרושים, נשואים
ילדים ונכדים, מתנכרים
הגב כפוף וכואב
הרגלים מסרבות לנוע
חוליות מסוידות ופחוסות
עשרות אלפי קילומטרים,
של נהיגה, ותאונה אחת
של כמעט
שוב הוא פספס הרשע
זוהי מלאכת החיים
היזהר זקן
החיים הורגים