אני מוצא עצמי מדבר הרבה למכוניות
לרחובות
לפנסים שעוברים על פני במהירות בלילה
הם מבינים אותי -
אתם לא
באיבחה אחת מאירים עליי
וכאילו ספגו את כל הוויתי
ואני חשוף לפניהם
ערום
מעורטל מסנוור האורות הצהובים
וכאילו ברגע אחד נזכרתי
שקוראים לי כך וכך
ושאני כאן וכבר לא שם
ושהזמן עבר
ואני תוהה אם אני מי שאני
או מי שרציתי להיות
או מי שאחרים רצו שאהיה
השולחן הומה אדם
מלא במילים
ודווקא רעשי הרקע נהירים לי
נוגעים בי
קורעים מעליי את הרגע
חושפים בכלומיות שלהם את כל כולי
מה לא ברור לכם? אני לא שותק
אני מדבר
אבל לא איתכם, איתם
עם הרחובות, עם הפנסים וצפירת המכוניות
הם מבינים אותי
אתם לא
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.