אני לא כאן ולא שם
אני מנסה ללכת מכאן לשם, או משם לכאן
אומרים לי שאין לי קצב, אני מנסה לשמור על פעימות הלב
כשאלוהים לובש את פניו הישנות בעקבות שיר ישן
זה לא העולם שרציתי, כמעט אף-אחד לא רצה
הוא נותן לה את הלב, משקה אותה עלים ופרחים
לבבות מחורצים בלב, מילים של פנינה נקייה מדי כתובים על דף
זו לא האישה האמיתית, היא לא מלאך והיא יודעת זאת
היא רוצה שלבו יהיה שייך קודם כל רק לו
מעביר אצבעות קשות על פטמות זקורות כמו מסמרים
עושה לה ביד, אומר שהוא עושה לה טובה,
והיא אומרת תודה

ברחוב, בבית, מול המכשירים
מנגינות, ריקודים של זימה וריקודי-עם
באוויר, בים וביבשה
אין דרך לאדם לחיות פה

הגוף מאוד מותאם לכוכב הזה, אבל לא המוח
הם שרים מה הם היו רוצים לקבל ולתת, להיות
כל תפיסת עולם מתגלה לבסוף כשקר
כשהעולם שלהם משתנה והם לא מצליחים להחליק לחדש,
הם לוקחים סמים או משתגעים עד שנגמר הכוח,
ואז לפעמים הם מתאבדים.

עמוק בפנים יש לאדם מלאך קטן
לפעמים הוא לוחש, לפעמים זועק
מתנדנד האדם בין המלאך שבפנים לשד שבחוץ
מנסה למצוא קו זיג-זג קבוע ללכת בו

כמה צריך להסתיר את העיניים
להשתמש שוב ושוב באותו לב לאותן אשליות כדי שהעולם יישאר מוכר.