כך, בחטף, מתקלפת השגרה
שכבה אחר שכבה
בשרה נבצע
תוכה מוקז
רכותה מפעפעת פנימה
מרדימה בעקצוץ מנחם
את השאלה שרציתי לשאול
והיא מגמגמת אותי
בתנועות ידיים גדולות
מחוות ריקות
אולי עדיף השקט עכשיו
במו ידיי אכתוב אותו
את מילותיו הזרות
ונתיידד
העיר מגירה זיעת ים
גלגליה רוחשים על הכביש הלוהט
אנשיה עושים אהבה של
סוף קיץ
חרדה ונמהרת וכמהה
מפוזרת בחדרי חדרים
מחפשת צמרמורת עונג ומסתור
פסים פסים נמתחים האורות
על הקיר מבעד לחרכי התריסים
והימים הסדוקים
שמש אחרונה מאירה עליה
בטרם יסגיר אותה הסתיו
על יופיה שהחוויר וקליפותיה התפלות
ובכל זאת
אהבה ליבי. |
