בראשית יחסי ה"בינו לבינה"
הייתה אז חווה אישה עדינה
ויאמר אדם אל האישה
מדוע זה לבך התקשה
זירמי בגן עדן בין נחלים ועצים
ואפשרי לי לדעת אותך בלי קוצים
אך האישה חששה ותאמר בהיסוס
"אבל אדם, אהובי, זהו לא פרי, זה כוס
"אם אתן לך לטעום ממנו אשאר בוכייה
כשתלך ותעזבני כאן ענייה"
אדם חייך, וליטף והסביר בעודו מתאפק
"זה לא פרי, אלא טבע ומחובתך לספק"
וכשזה לא עזר הבטיח שלא ילך
"הכל יהיה בסדר, תמיד אהיה בשבילך"
לבסוף האישה התמה (הסתומה) השתכנעה
ובדייט הראשון אדם קיבל טובות הנאה
מהלחץ חווה לא הספיקה, אך העמידה פנים
והשניים נרדמו מחובקים כאוהבים אמיתיים
ותקום בבוקר חווה ותגלה
כי במקומו של אדם מונח רק עלה
על גבו היה כתוב "זה לא את זה אני
את אוכלת דגים, ואני טבעוני"
דמעות חנקו את חווה בגרון
"יבוא אחר", חשבה, והוא יספק בטחון
זה הסיפור האמיתי מימיי בראשית
על בינו לבינה והטריקים בשיט
בנות סתומות שלי הלקח ברור
הכוח בכוסכן וזה כל הסיפור
ועמכן הסליחה על הבוטות בנות יקרות
אבל בכל הדינמיקה הזאת גם אתן אשמות. |