אתה בא לפרקים, בלילות, בבקרים
בא באמצע היום ובסופו של חלום
מאז שהלכת, חלפו כבר כמה שנים
ואני לא מפסיק לדבר איתך בשירים
זיכרון היותך לא נותן מנוחה
אני משאיר כוס קפה, שמחכה רק לך
מאז הלכת אני מחפש אותך בכל מי
שחולף על פניי ברחוב
אך פתאום זה מכה בי, כבר לא תבוא לבקר כי
אתה לא נמצא כבר קרוב
והיום אני גר לא רחוק מביתך
מביט בחלון רואה את נוף ילדותך
מתהלך ברחובות שהיו רק שלך
אתה כל כך חסר זה לא נתפש שאינך
מאז הלכת אני מחפש אותך בכל מי
שחולף על פניי ברחוב
אך פתאום זה מכה בי, כבר לא תבוא לבקר כי
אתה לא נמצא כבר קרוב
תמשיך לבוא לפרקים, בלילות, בבקרים
תבוא באמצע היום ובסופו של חלום. |