|
כשאני צולל לעינייך אני רואה את עצמי
בוערת בי האש של מבטך אשר יוקדת את נשמתי
לרגלייך עפר אהיה
בזרועותייך אמצא מפלט
במחשבותיי אברח הרחק הרחק
אברח לעינייך, הירוקות כחולות למבטך המכשף
כשאת צמודה אליי קרוב קרוב
רק את נשימותייך אני חש רק את היעלמותי שלי
הרטט הטהור של קולך המלטף את אוזניי
מרגיע כל אש, חשש שוכך ומתמוגג
ליבי הפועם בקצב נשימותייך
גופי הצמוד לשלך
ידיי הכמהות למגע שלך
גופי הדואב מגעגועים
אפול לזרועותייך
אנשום נשימותייך
אשנן מילותייך
גופי הכמה לנוכחותך
רק הרשי לי להחזיקך עוד יום
הרשי לי ללטף שיערך ולחוש את חום עורך
הרשי לי לטעום אותך עוד פעם אחת
רק עוד פעם אחת. |
|
|
אחרי-שאני-ימות
אתם עוד תצטערו
שלא כתבתם את
ה... איך קורים
לזה?!
ה...סלוגנים?
אה, כן -
הסלוגנים שלי -
אבל אז זה יהיה
מאוחר מדי.
ביגוניה מוכיחה
שוב שאי אפשר
לברוח מהגנים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.