אתה לא תכפה עליי לאכול אותך
אני אחיה איתך- בתנאים מוסכמים

אני לא אסתכל על מה לא יסתדר איתך
נבדוק מה יכול להסתדר למרות ההבדלים

אני אפתח מעבר אויר בצוואר אימך בדרך לבית חולים
אתה לא תדקור אותי, בטיילת חוף הרצליה, יחד עם כמה מפגרים

אני אדאג לך להשכלה כשווה בין שווים
אתה לא תפרוץ לי לבית בחיפוש אחר כסף לסמים

אתה תדאג לי לעבודה הוגנת
אני אהיה שם בשבילך כשצו פינוי בדלת

אתה תגן מפני אויב שרוצה ברעתי בשדות מעשנים
אני אשמור שילדיך יוכלו לנשום אויר טבעי- ולא ממפעלים

אני אזמין אותך למסיבת פורים עד-לא-ידע
אתה תלמד אותי על זווית ההיכרות שלך עם אללה

אז כולנו אוכלים, מחרבנים, עושים אהבה, משתינים
כולנו אנושיים... זו נקודת מוצא בסיסית בדרך

כי מתי שטוב לך טוב לי
כי מתי שרע לך, לא תניח לי להתעלם ממך
לא יהיה לנו קל לגשר- אבל רק כך נמצא נחת
מול כל אותם דברים שהם קודש צאן ברזל כמו: כלכלה, דמוגרפיה
ושנאה רותחת

אבל אם כבר לא יהיה לנו אכפת מהאחר, יום אחד,
כאשר במקרה לא נסיט מבט מר לקרקע
נצפה בחזירים עם כנפיים מחרבנים עלינו מלמעלה-
ונאמר "שהחיינו"- כי כבר התרגלנו לחיים בחרא.

AMEN