בלילה במיטה מפרפרת ילדותה
לא נוגעת בנפתולי הכאב
כזאת היא הנימפה קליפסו

מת מרעב כריך לאכול
לא שמתי את הריבה במקום הנכון
כמו שהיא הלכה הלכתי גם אני
משעולי סופרמרקטים ובתי-תמחוי

השולחן ארוך מדי ל-22 ארוחות
את החלה אכלתי והקשה השארתי
לא נותרה טיפת לשון בפינו

מתקבץ נדבות מפתן דלתך
על ארץ מספר מטבעות
יורים כדורים קטנים ספוגיים
טל חלזונות ועשבים רכים

מי שימצא אותי יאכל אותי
לא הפעם היה לנו מזל גדול
שמיי תכלת פעימות קצב-לב
לא נשמתי את הים גם אם הייתי יכול

בקובץ זה טמונות תמונות לרוב
לחיצה על כפתור בזוקה תוביל לדף שלוש
ירייה באוויר תפריח יונים מצלחתם
זה כמו לזרוק מטבע לבאר

מה היה לך שאינך כאן איתנו עוד
לא למדת את המעוף של הציפור
כאילו דאתה וכאילו חזרה
אכלת מצלחתי ומסיר-הלילה לא נשאר דבר
רק תמונות מטושטשות שחור-לבן ארץ לא נודעת
של בזק לשון על כנפיי מעוף דמיון
מה שימצא אותי בסופו של דבר על האדמה זו
מה הטעם בכזה משל
הם אכלו את התפל והשאירו את העיקר

קצוות פרומים מי מת לנו הפעם
מתי משיח ומתי יפנוהו מכאן
עד שבעה ימים של לצון וצחוק
כל זיקוקי דינור מתבקעים באנחה
את הלשון וכל הלשונות שלי מה שחפרתי
הם מדברים מילים ולי לא נשאר
מי זה קורא לי מחדר המדרגות, מחצר
את מי שכחתי לא פיניתי לו מקום
זו הארץ הטובה עליה גדלנו, מורים ארורים
היו נצלנים! היו רמאים! לא נתחכם

שיר יפה שרתי על עצים מלאים חרובים
וכל טוב על פני עולמות מלא בשר פירות לשד העצמות
מי מכל אלה נפל בשבי ומי ילך אחריי
כמו היה כיסוף אל ארץ נודעת-לא-נודעת
היא הלכה כי רציתי אותה מי ימיתני במקומה

קרח קפוא ומים רטובים על המרזב סותמים ביוב מפוחית
מה קרה למפוחית ולמה המרזב מנגן צועני
נגן הוא הגשם, מה רב השראה הוא
ילד קטן לימד את הגשם לצועני

זה מרזה לאכול מים
זה מרעיב לזלול אוויר
אבל הם מתו! הוא צועק באוזניי
לא משנה, לא משנה, וכי להיכן אתה הולך?

זה לא משנה את מצב-הרוח השכונתי
מי-גשמים סערות ברקים ארץ מצפונית גאה
גם ירד שמיים והלך-רגל על סולם יטפס, לא משנה
בקבר יעקב העולמות ובקברי חרציות יבשות.