דרור בלומברג / אדמה |
אל בטן האדמה, לצידך
להריח את שיערך
לאמץ את חום גופך
במקום היחיד שבו
איש לא יכול לשמוט לי
את הקרקע
כי מכאוביי יכולים לגרום לי
לרקוד, לפרפר במקומי
פחדיי מרעידים את עצמותיי
גורמים לי לאבד שליטה
ורק את באהבתך מקרקעת אותי
אל האדמה, אל נשמתך
רק את שומרת שפיותי היחידה
בעולם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|