דרור בלומברג / לאבד |
זה כמו לספוג סלע
שמושלך ללב אגם
בהתחלה כל עולמך רועד
מתהפך, נחבל, מתרגם
עצמו למציאות החדשה
מבלי באמת להחלים
ואז מגיעות האדוות במיים
במעגלי הזמן
יום אחר יום
שעה אחר שעה
כמו פורטות לך על הנשמה
אתה נזכר במקלחת
בזמן הארוחה
אתה נושם לא נושם
את זיכרונם
של ההולכים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|