|
רוח מבדרת עליהם קליל
והם משיבים רוח
ובוכים טיפות שרף
מעין שחורה
נוטפת בלא הרף
בלא נחמה.
עצובים עצי הינבוט
ליבם נשבר עינם בוכייה
והאבנים כסלע
כבדו פניהן
והמבקר
נשבר אליהן.
בין חלקות אבנים
עצי-ינבוט
וחיים שלמים מונחים
בצילם.
8 באוגוסט 2011 |
|
|
גדולי המוחות
בכל הדורות תהו
והתחבטו בשאלת
הזהות העצמית
ואני, מי אני,
מה אני |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.