אחרי שנאמרו כל המילים
כל התפילות וכל המשפטים,
נשארנו עם השתיקה שבאהבה
גוף אל גוף נשימה לנשמה.

אחרי שנדמו קולות הכביש
התנים הצרצרים ולא שומעים איש,
נשארנו עם הדממה שבאהבה
פה אל פה שפה לשפה.

מתוך חרשת האהבה
אני מביט בך בשלווה,
מכור למגעך הנעים
את ליטוף הפנים.

רגעים ללא דיבור
אך למרות זאת הכל ברור,
כל מבט כל עפעוף גבה
מבין משמעות של כל תנועה.

עם סוף הליל ובוא הבוקר
יפיצו גופינו אור בחדר,
אל נא תעזביני אהובתי
כי את ורק את מבינה את שתיקתי.