|
לפעמים הולכים לאיבוד
והדרך מטשטשת
ואנחנו אנשים
שבילים נפתחים
לא לוקחים
לא סוחפים
מותירים אותנו אנשים
ואנחנו מבקשים
לשאול לדרוש לדעת
והשתיקה רועשת
צורבת מבפנים
ואנחנו אילמים
חרשים
עיוורים
חסרי חושים
אנחנו אנשים
ואז מתעוררים
ומגלים לדעת
ששקרו לנו מיום הולדתנו
במה שאנו חיים
ושמחים לגלות
שאפשר להמשיך
כי אנחנו ממשיכים
ונושמים ושואפים
והנשמה בועטת
ואנחנו נכנעים
כי אמרו לנו שצריך להמשיך ללכת
ואנחנו אנשים
רוצים לחכות
ליום שיבוא
לשחרר אותנו מכבלים
אבל מי צריך יום כזה
שלימיננו ושמאלינו
אנשים. |
|
|
תגידו, האיש
האדום הזה
מלמעלה לא מזכיר
לכם את ההוא
מ"החומה"?
נראה לי
פינק-פלויד
העתיקו ממכם!!
אחת מוכיחה
שמוצאה של האישה
מן הבלונד.
תגובת מערכת: גם
הם וגם אנחנו
העתקנו מציור של
אדוורד מונק
שנקרא
'הזעקה'.
זה שמאשר את
הסלוגנים שובפעם
נעלב מהבורות של
חלק מכותביהם
והורס להם את
הפנצ'ליין |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.